אני יושבת לי ומנסה לא לחשוב עלייך, על האהבה שלי אבל כל היום
מתרוצצות לי בראש התמונות של מה שהיה לפני יומיים.
בחיים שלי לא האמנתי שאתה, הילד עם לב הזהב, תפגע בי...
אני רק רוצה שתבין שכל הסליחות שלך לא יכפרו ושלהמשיך איתך אני
לא יכולה כי אתה פגעת בי יותר ממה שפגעו בי לפני, וכואב לי
בגלל העובדה שאני עדיין אוהבת אותך!
אני לא מבינה בכלל למה אני אוהבת אותך כי בעצם שתית בגלל מישהי
אחרת, עשית בלאגן בגלל מישהי אחרת!
אני עדיין לא עיכלתי את כל הסיפור הזה אבל אני בטוחה שברגע
שאני יעכל את זה, אתה תהיה הפגוע...
אני לא יכולה להסביר עד כמה הכאב הזה גדול, עד כמה נפגעתי.
העובדה שפעם שברו לי את הלב גרמה לי להאמין שבאמת אינו דבר כזה
"אהבה" אבל אתה פתאום הופעת וחזרתי להאמין עוד פעם באהבה.
עכשיו אני יודעת שאין דבר כזה אהבה! אהבה זה סיוט! כרגע אני
מרגישה כשונאת אותך וכרגע, יותר מכל, אני מאמינה בחבל הדק הזה
שכולם מדברים עליו, החבל אשר מפריד בין האהבה לשנאה.
כמה מוזר לחשוב שעד לפני כמה רגעים הייתי בחלק "הטוב" שמאחורי
החבל- אהבתי אותך ובין שנייה עברתי לחלק האחר של החבל- אני
שונאת אותך!!
למרות שהלב שלי עכשיו שבור,בלב שלם אני אומרת לך שאני שונאת
אותך!
אתה כנראה לא תבין אף פעם כמה נפגעתי וכמה כואב לי וזה חבל כי
בסה"כ כרגע גם אתה פגוע כי יש לה מישהו אחר, והאמתי , שאני
חושבת על זה שגם אתה פגוע, עולה לי מין חיוך על הפנים...
כמו שאני מכירה אותך, אתה בטח עכשיו יושב לך עם הגיטרה שלך
מדוכא, והדיכאון הזה זה בגללה ולא בגללי.. והאמת, גם אני בן
אדם כזה- מדוכאת, אבל עכשיו שהחלטתי ושהבנתי שאני שונאת אותך
מכל הלב, אני יודעת שהכאב יחלוף כי בעצם אתה לא שווה את זה..
בחיים שלי לא חשבתי שאני אגיד את זה אבל אתה חתיכת אפס!!
אני יודעת שאת המכתב הזה אתה לא תקרא אבל אני רוצה שתדע
שלסלוח- אולי יום אחד אני אוכל אבל לא משנה מה, לשכוח-
NEVER...
בשנאה
גדולה... |
