מיכל וסט / ירייה |
יריות צעקות
חייל במדים
מפרפר מת לחיות.
קבר לבן
מתחתיו שוב אדם
חברים מאבדים
חבר במדים.
יש שר עם תיק
עכשיו הוא עומד
ולו קצת מחניק
הוא בוכה וצועק.
ושוב קולות הילדים, הם תוהים
הם לא מבינים, איך מתים.
המפקד שוב חושב
איפה טעה
זה כואב זה צורב
ושוב נשמעה ירייה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|