בסעיף הרכש המיוחד במסמך ההוצאות של החברה היה רשום הדבר הבא:

מוצר: דרקון אימתני בדגם כהה
חברה: מדבר יהודה (האתר האסור)
כמות: 1
מחיר יחידה: $4,650,307

החברה שאני מועסק בה כרואה חשבון היא חברה לייצור מוצרי נייר.
ביום שני שעבר נתקלתי במודעת אבל בכניסה לבניין החברה. עצרתי
לרגע להתעצב על מותו, אבל לא היה הגיון להתעצב על מותו של אדם
שלא הכרתי. גרגורי לנדסמן שמו. אומרים שהוא ממחלקת דינמיקה
קבוצתית. את הבוקר פתחתי בסנדוויץ' חזה אווז. במעדנייה ישבו
מלבדי שתי נשים דברניות. הן דיברו על אותו בחור, גרגורי. סיפרו
אחת לשניה כמה שהוא היה כזה וכזה. פתאום נזכרתי מי זה היה.
הפנים שלו קפצו לתודעה שלי, ומאז לא יכולתי עוד להתרכז בעבודה
שלי. הייתי צריך להגיש עד השעה 14:00 דו"ח הצדקה לסעיפי רכש
מיוחד, ובשביל זה הייתי צריך למצוא סיבה מספיק טובה לרכש של
דרקון אימתני בדגם כהה. הבוס שלי קנה את הדרקון לילדה שלו לחג,
אבל את זה לא יכולתי לכתוב. אחת הסיבות לכך שאני מועסק בחברה
היא שאני יודע לכסות על השטויות של הבוס שלי טוב. יש לי מחשבה
חריפה והרבה תושייה. התיישבתי על יד מכונת הכתיבה והתחלתי
לרשום:

גרגורי לנדסמן. מהנדס לסוציו-דינמיקה בן 32. פעם נתקלתי בשם
שלך באחת הרשימות. ראיתי שאתה גר ברחוב שלי. אני קצת מתרגש מזה
שאתה מת, כי... אני לא יודע למה בעצם. הייתה לי פעם יונה שמתה.
היא הטילה ביצים בקן שהיא בנתה בחלון שלי. יום אחד היא שכבה שם
מתה. הייתי בבית ספר יסודי. לא היה לה שם. לך יש שם ואתה לא
מטיל ביצים. אם הצלחתי להתעצב עליה, אין שום סיבה שאני לא
אתאבל עליך. אבל אני לא מתאבל. לא עצוב לי. סתם מרגש. מרגש
ויושב לי במחשבות כל היום. אני אמור למצוא צידוק לדרקון ואתה
קצת מפריע לי.

מרגע שסיימתי לכתוב את זה, התחלתי לספור את הפעמים שבהן
התפעמתי באותו יום. יש טיפוסים שנדיר שחווים התפעמות. יש
טיפוסים שסופרים כוכבים. אני ספרתי 13 פעמים שבהן התפעמתי, וגם
זה רק מאמצע היום. ממש מטורף. (למה דווקא 13?! זה מביא מזל
נאחס...). אז אכן מזל נאחס הגיע, וכשהשעון הצביע על כך שהשעה
14:00 נאלצתי לכתוב בדו"ח את הדבר הראשון שעלה לי בראש. דרקון
לצורך מחקר התפתחות רקמות עור בתחום הפרה-נורמלי. ככה כתבתי.
צידוק מטופש. מס הכנסה עלו עלינו וקנסו את החברה. איבדתי את
העבודה שלי. אתה שומע, גרגורי? איבדתי בגללך את העבודה. אני לא
כועס עליך. זו לא אשמתך שאתה מת. ידעת, גרגורי, שלפי סקר שנערך
לא מזמן מסתבר ש 60 אחוז מכלל האוכלוסייה בעצם מתים מבפנים?
ואולי גם אתה היית כבר הרבה זמן מת, ועכשיו זה רק רשמי, ואולי
גם אני מת, ואני צריך לחפש פה את אלביס, ואולי זו רק קטנוניות
ועניין של הגדרות, ובעצם אנחנו סתם מתפארים במתן שמות רבים
לאותו דבר? ואין בעולם דרקונים, ככה שדברים מוזרים קורים. אין
לי הסבר. אז נוח על משכבך בשלום גרגורי המהנדס מהרחוב שלי. אני
מניח שעוד ניפגש.