האוגדות בגבולות מרכזות את כוחן,
בכבישים כלי משחית משתרכים,
מצביאים עם מפות רכונים על שולחן,
את קניהם מרימים תותחים.
האויר מתמלא באדי מתיחות,
עוד נסיון של פשרה מתרסק,
מנהיגים מפריחים איומים בקשיחות,
פרשנים מסבירים בלי הפסק.
על ספי הבתים נפרדים בעוגמה
לובשי חקי, תרמיל על הגב.
בחוצות תל אביב לא קורה מאומה -
שם חיים את הכאן ועכשיו...
בנתב"ג כבר מלאות הטיסות עד הסוף,
מצרכים נאגרים בתזזית.
בצמתים שוב עוצרים נהגים לאסוף
חיילים בדרכם לחזית.
העולם מרקחה, מועקה בחזה,
כל הארץ תגעש ותרגוש.
...ואין איש יודע שבדיתי כל זה
רק על-מנת שאוכל בך לפגוש... |