בחור
זה התחיל בכביש ארבע ליד צומת מסובים מצפון לדרום, נסעתי על
האם זד 550 שלי, ולא אהבתי את הנסיעה.
קודם כל לבשתי את המעיל גשם, אבל שכחתי להכניס את הכובע
לרוכסן, וזאת היתה טעות גדולה, כי בקצה של השרוכים של הכובע יש
שני חרוזים קטנים כאלה והם דפקו לי על הקסדה כמו התוף הקטן הזה
של הלהקות הברזיליות, טקה טקה טקה טקה טקה טקה, וזה הטריף
אותי, אבל לא עצרתי, כי אני בחיים לא עוצר בכביש ארבע. וגם ירד
גשם והיתה רוח נוראית והדבר הכי טוב היה להמשיך לנסוע.
אח"כ הייתי בטוח שהרוח הפסיקה אז הרמתי את המשקף של הקסדה
בשביל לנשום קצת,  וזאת היתה טעות עוד יותר חמורה.
כמו שרואים בסרטים את הגיבור פותח חלון באמצע סערה והסערה
נכנסת לו לתוך הבית, ככה נכנסה לי הסערה לתוך הקסדה.
עכשיו החרוזים דופקים לי מבחוץ טקה טקה טקה טקה טקה טקה,
והסערה משתוללת לי בפנים וואש וואש וואאאש, ובדיוק אז התחלתי
לשמוע את הרעש הזה.
יש רעשים שלא מבשרים טובות, כמו הכחכחכ שמשמיע מישהו לפני שהוא
אומר סליחה, או המממ שאומר המוסכניק שאתה שואל אותו מה בדיוק
הנזק ?
אבל יותר גרועים זה הרעשים שלא מכירים, בכלל אופנוענים שונאים
רעש שהם לא מכירים, תארי לך את עצמך רצה ובמקום רעש של נשימות
את תשמעי רעש של צחוק או של בכי או משהוא אחר, את תשתגעי לא ?
אני התחלתי להשתגע. אני נוסע על הקווסקי שלי כל יום על כביש
ארבע ובחיים לא שמעתי את זה, זה הלך ככה,
קיציציציציציציציציציצ, חשבתי שאני מתפוצץ, הטקה טקה טקה של
החרוזים, הוואש וואש וואש של הסערה ועכשיו
הקיציציציציצייצייציצ, לא יכול להיות יותר גרוע.
ובדיוק אז הבנתי משהו אחר, משהו שבכלל לא קשור לטקה טקה או
לוואש וואש, הבנתי שאני באמת אוהב אותך, ורוצה להתחתן אתך, ומה
שאני רוצה הכי הרבה עכשיו זה לסובב בחזרה את האם זד ולנסוע
חזרה.
אז סיפרתי לך את כל הסיפור הזה, רק כדי להראות לך איפה הרגע
הקטן הקטן הזה שבו ידעתי שאני באמת אוהב אותך, ושהרגע הקטן הזה
יכול היה לקרות בכל מקום, אבל הוא קרה דווקא בכביש ארבע ליד
מסובים מצפון לדרום.

בחורה
גם אני אוהבת אותך.

בחור
חכי רגע, אני יוצא שניה לנעול את האם זד ואני חוזר.