מדהים כמה זכרונות יש
בצליל של שיר אחד
ששמעתי אז בבכיי
ודמעותי התערבבו בצליליו הנוגים
מדהים כמה עומק יש
בפיסת נייר אחת
בה כתובות שורות אחדות
המזכירות לי חלום רחוק
מדהים כמה כעס יש
במילה קטנה אחת
בטון צורם לאוזן
שמזכירה לי את יאושי.
מדהים כמה שנאה יש
בפני אדם אחד,
המביט בי בריקנות, בזלזול צורם
מדהים כמה רגש יש
בסיפור אחד
לא מוצלח במיוחד
שכתבתי בתקופה שבה שהיו לי חלומות
לפני התנפצות אשליותי
מדהים כמה נאיביות יש
בפיסת אוטופיה כתובה
שלא תהיה לעולם
בעולם המציאותי
מדהים כמה זעם יש
לאחר שיחה קצרה אחת
בה ניפץ אדם קרוב
אשליה מתוקה, או אולי זאת אמת?
מדהים כמה חיים יש
בחפצים הדוממים השוכנים לצידי
המעניקים לי תמיכה
אשר אותה אין מסוגלים בני האדם לתת
מדהים כמה עומק יש
באדם אחד, קצת שונה
שהוא אני
שחי מיום ליום
ומתעצבן
ומתרגש
ומדוכא
ושמח
וכותב את השיר הזה בכדי להתעודד. |