מיכ' הפריק / דמעות |
בתוך עולם מושלם
אין סוף יקום
מקום קטן
היה שלי
עכשיו שלך
לוחש לי המלאך
מתי הקשבת?
ניגנת את שירי הלילה?
מתי נשמת?
אהבת עולמך שלך?
מתי ידך ליטפה את דופק היקום?
עוד לא גיליתי בן אדם בך
עיני מלאך כה ירוקות
הן מסתכלות אלינו
הן בוכות
דמעות זולגות
טיפה אחרי טיפה
כבר מאוחר מדי
היום תורו
יגיע גם תורך
מתי ידך ליטפה
את דופק היקום?
פורס כנפיים
רוחות נושבות
רוקדות איתו
ידך לא תעזוב
מפשיט בגדיך
צחוקם של מלאכים
זרמי המים
כבר שטפו
את דמעותינו
דמעותיך
השמש שוב זורחת
כבר מאוחר
הם חייבים ללכת
מתחננים שישאר מחר
הם מבטיחים
הם ישמרו אלינו
רק תנו להם לשמור
יתנו לנו להיות אנושיים
רק עם ניזכור
ניזכור רק מי אנחנו
נמשיך לנשום בקצב הנכון
נבין מה אנו באמת
נדע לתת קצת מים לחיים
נדע לשתוק ולהקשיב
למלאכים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|