לך תבין איך הגענו למצב כזה.
אתה היית החיים שלי, אור מעומעם בעולם של חושך כהה ומוחלט.
היחיד שהקשיב, היחיד שהבין. או לפחות היחיד שניסה. כשכולם ברחו
תמיד נשארת, כשכולם פגעו תמיד עזרת. שהחיים הסתבכו תמיד פתרת.
מספיק שחבקת והכל היה פשוט נעלם. כל נגיעה שלך הרעידה את כל
הקירות, הקפיאה את כולי. אתה היית היחיד שגרם לי לחייך. גם
כשנשבר מהכל, לא נשבר ממך. להפך. כשנשבר מהכל הצורך בך רק
התחזק. כנשבר מהכל, ידעתי שיש לי אותך.
ומה אתה עכשיו? אתה לא החיים שלי, כי אין לי חיים. אתה זה
שהפכת את עולמי לחושך כהה ומוחלט. והניתוק ממך ניתק אותי
מכולם, ניתק את כולם ממני. עכשיו אין אחד שמקשיב, ואין אחד
שמבין. אין מישהו שמנסה. אתה ברחת ואיתך כולם. אתם פגעת ואיתך
כולם. החיים הסתבכו, ואתה סבכת אותם. ואתה לא מחבק, אז הכאב
נשאר. ואתה לא נוגע, אז החדר קפוא וגופי רועד. אתה היחיד שגורם
לי לבכות ככה. נשברתי מהחיים כשנשברתי ממך. ונשבר לי מהכל, כי
אין לי אותך.

לך תבין איך הגענו למצב כזה.
ומה קורה לנו עכשיו? מי כועס על מי? מי נפגע ממי? מי צודק ומי
טועה? אתה עדיין אוהב אותי... או ששונא? מי יודע, אולי עוד
נסתדר. אולי נפגש ונדבר, ונחזיר את הגלגל לאחור. ונחזור שוב
לכל מה שהיה, לכל מה שזרקנו. איך זרקנו דבר כזה? איך אפשר? אם
הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור, בחיים לא הייתי נותנת לך
ללכת. היית נותן לי?
אבל מה יקרה אם לא? אם לא נסתדר... אז מה זה אומר עלינו? היינו
סתם עוד חברים כדי להעביר את הזמן? חברים הרי לא נשארים לעולם.
כנראה שאנחנו לא מיוחדים. ומה זה אומר על העולם הזה? באיזה מן
עולם אנו חיים, אם שניים כמונו לא החזיקו מעמד? איזה מן עולם
זה אם נתתי לך ללכת? או שבעצם... אתה נתת לי?

לך תבין איך הגענו למצב כזה.
אני לא יכולה להגיד שהכל בסדר. אני גם לא יכולה להגיד שהכל
יסתדר. אני לא יכולה להגיד שאני מבינה מה קרה פה. אני גם לא
יכולה להגיד שאני אי-פעם אבין. אני לא יכולה להגיד שסלחתי. אני
גם לא יכולה להגיד שעם הזמן אני אסלח. אני לא יכולה להגיד
שכעסתי. אני גם לא יכולה להגיד שאני אכעס. אני לא יכולה לא
להגיד שאהבתי. אני גם לא יכולה להגיד שאני אפסיק לאהוב. כי אני
בחיים לא אפסיק לאהוב.
אני יכולה להגיד את רק את האמת, גם אם אתה לא רוצה לשמוע.
והאמת היא פשוטה, אך חדה וכואבת, גם בשבילי וגם בשבילך. האמת
היא שאני לא יכולה להגיד ששכחתי, אני גם לא יכולה להגיד שאשכח.
האמת היא שאני לא יכולה להגיד שהפסקתי, אני גם לא יכולה להגיד
שאפסיק. האמת היא שאני מתגעגעת אלייך, וכל געגוע דוקר בלבי.
ולבי... לאט לאט מפסיק.

לך תבין איך הגענו למצב כזה... נראה אותך מציל אותנו.