האולם המה במאות קולות - ניחושים והערכות מילאו את חלל האויר.
כשנכנס פרופסור קדם אל האולם, השתרר פתאום שקט ואלף זוגות
עיניים ליוו אותו כאשר צעד לעבר דוכן הנואמים. פרופסור קדם -
מנסה להסתיר את התרגשותו, עלה במדרגות, ניגש אל הדוכן, נשם
נשימה עמוקה ופנה להביט בקהל מאזיניו. מספר שניות עמד ללא ניע
ואז פתח את תיקו ושלף ממנו את טיוטת הנאום. הוא הניח את הדפים
מולו, העיף מבט אחרון בקהל ופנה לקרוא.
חמש שנים לפני כן עוד היה יריב קדם דמות בלתי מוכרת בעולם
המדע; פיסיקאי ישראלי באמצע שנות החמישים לחייו, שחקר ועבד
בישראל. קדם הקדיש את כל מרצו לניסיון להבין ולחזות את
התנהגותם של חורי תולעת. ביוני 2043 פרסם קדם מאמר ששינה את
מעמדו בקהילה המדעית מקצה לקצה. קדם הצליח להוכיח, בניגוד למה
שהיה מקובל באותם הימים, שישנה אפשרות תיאורטית לייצר חור
תולעת שיאפשר מעבר של עצמים גדולים ואנשים. בנוסף, טען קדם
בפרסומו שניתן לבצע מסע בזמן באמצעות חורי תולעת, וזאת חרף
הפרדוכסים שתיאוריה כזאת עלולה ליצור. בספטמבר 2046 פירסם קדם
מאמר נוסף ובו טען שהצליח ליצור במעבדתו חור תולעת - אך חור
התולעת קטן כל כך שאין דרך להוכיח שהוא אכן קיים. פירסום זה
הרס את המוניטין שלו ומאז ועד היום שמר הפרופסור על שתיקתו.
באופן אירוני, היה זה דווקא המאמר האחרון שאיפשר לקדם לכנס
באותו היום כל כך הרבה מדענים ואנשי תקשורת מכל העולם, בהתראה
של פחות משבוע. רוב המדענים הניחו שהסיבה היחידה שיכולה להיות
ליריב קדם להזמין אותם בכזאת דחיפות היא הוכחה ניצחת להצלחתו
ביצירת חור תולעת - הוכחה שתשנה את העולם כולו! כל אחד רוצה
לעשות היסטוריה - ואם לא, אז לפחות להיות שם כאשר מישהו אחר
עושה זאת.
"גבירותי ורבותי," פתח פרופסור קדם, "אני ניצב היום בפני משימה
קשה ביותר והמין האנושי עומד מול מה שיכול להיות האתגר האחרון
שלו. היות שכך, לא אכביר במילים ואגש מיד לעניין. ידוע לכולכם
שלפני כשנתיים ניסיתי ליצור חור תולעת במעבדתי. כאשר פרסמתי את
הצלחתי נתקלתי בלעג רב ובחוסר אמונה, ולכן ניגשתי מיד לבניית
מכשיר חדש - גלאי שישמש לאיתור חורי תולעת. עבודתי התיאורטית
על הגלאי הסתיימה כבר בסוף שנת 46. מלאכת התכנון ההנדסי
והבנייה נמשכו עד תחילת מרץ השנה.
"החודשיים האחרונים היו עבורי, ועבור צוותי חודשיים קשים
ומורטי עצבים. כבר בניסוי הראשון של המכשיר התעוררה בעיה. ברגע
שהופעל המכשיר הוא נתן חיווי לקיומו של חור תולעת בטווח הקליטה
שלו - אירוע שלא התקבל על דעתנו, היות וטרם התחלנו את הניסוי.
חודשיים שלמים הלכו לאיבוד...". המילים האחרונות יצאו מפיו של
הפרופסור כמעט בלחישה והוא הוסיף - ממלמל לעצמו: "אלוהים
אדירים.. איזה בזבוז". במאמץ ניכר הוא השתלט על קולו והמשיך
להקריא.
"חודשיים שלמים הלכו לאיבוד בזמן שניסינו להבין כיצד ולמה אנו
מקבלים תוצאות חיוביות כאשר אין חור תולעת בנמצא. עברתי על
חישובי פעם אחר פעם, המהנדסים בדקו את התוכניות שוב ושוב, ולא
נמצאה שגיאה. את האמת גילינו לפני עשרה ימים.
"במהלך השבוע הקודם החלטנו להמשיך בניסויים עוד שבוע אחד ובאין
תוצאות לנטוש את המכשיר ולתכנן אחד חדש. סדרי העבודה במעבדה
השתנו באותו יום באופן חריג ביותר. מאז ומעולם האמנתי שהאדם
חייב לחלק את חייו בין עבודתו לבין משפחתו, ולכן תמיד, גם
בזמנים הלחוצים ביותר נסתיימה העבודה במעבדה בשעה חמש אחה"צ.
באותו יום החלטנו להישאר ולעבוד כל הלילה.
"הערב התחיל כצפוי. המכשיר הופעל ומיד נתקבלה קריאה של חור
תולעת. במשך כשעתיים כל פעם עשינו שינוי מינורי במכשיר וניסינו
שוב ובכל פעם התוצאה הייתה זהה. בשעה שש ושתים עשרה דקות, לאחר
שעשינו שינוי קטן - אחד שכבר ניסינו עשרות של פעמים בעבר ללא
הצלחה - הפעלנו את הגלאי ונורית החיווי נשארה כבויה. בתחילה
חשבנו שהמכשיר שבק סופית, עד כדי כך לא האמנו שנצליח. עד כדי
כך, למען האמת, שעברו יותר מארבעים שניות עד שהבחנו שנורית
ההפעלה של המכשיר
כן דולקת. אתם יכולים לתאר לעצמכם את השמחה
והאופוריה בהן היינו שרויים כאשר הפעלנו את מחולל חורי התולעת
וקיבלנו סוף סוף את האישור שחיפשנו. אכן הצלחנו ליצור חור
תולעת במעבדה!
"המשכנו לעבוד ולנסות והיה ברור לכולנו שאנחנו נשארים במעבדה
ליום עבודה נוסף - כל עוד המכשיר עובד." פרופסור קדם, שחיוך
דקיק עלה על פניו בזמן שסיפר על הצלחתו, החוויר פתאום והשתתק.
נראה היה שהדברים שהוא קורא מהדף מפתיעים אותו. הוא היה שקט
במשך מספר שניות וכשהמשיך לבסוף את נאומו, היה זה בקול רועד.
"כל עוד המכשיר עובד... האופוריה נמשכה עד לשעה שש ארבעים ותשע
בבוקר. בשעה זאת; פתאום וללא שנעשה כל שינוי במכשיר, נדלקה
נורית החיווי. הייתה זאת אכזבה נוראית ולא ידענו מה לעשות ואחד
המסטרנטים - מר אורי יובל, אמר בציניות "נו, אין מה לעשות,
כנראה שהוא גלאי של לילה. האור מטריד אותו". ואז זה הלם בי.
הגלאי עמד במרכז החדר, מכוון תמיד כלפי מעלה אל המקום - כחצי
מטר מעליו, שבו יצר המחולל את החורים, מכוון לעבר התקרה. מכוון
לעבר השמיים!
"כעבור חמש דקות כבר היה הגלאי מנותק מתושבתו. כיוונו אותו
מערבה ונורית החיווי כבתה, מזרחה והיא נדלקה. יש חור תולעת
בחלל! התגלית הייתה מופלאה והתחלנו לחקור אותה לעומק. ראשית יש
להבין שהגלאי שבנינו הוא רגיש במיוחד - שהרי הוא נוצר ע"מ
לגלות חור תולעת קטן מכדי שנוכל להוכיח את קיומו בכל דרך אחרת.
כאשר הפחתנו את רגישותו של המכשיר גילינו שלא מדובר בחור תולעת
אחד ענקי אלא במיליונים, אולי מיליארדים של חורים קטנים. היינו
שקועים כעת באופוריה חדשה, בטוחים שגילינו סימנים לחיים
תבוניים מחוץ לכדור הארץ אך ככל שחקרנו ובדקנו יותר החלה
להתגלות האמת הנוראה.
"גבירותי ורבותי - אי שם מעלינו נמצא שדה. שדה של חורי תולעת.
החורים הם בגדלים שונים ואינם מאורגנים בסדר מסוים אלא מפוזרים
בחלל בצורה אקראית. לא זו בלבד אלא שכל הזמן נוצרים חורים
חדשים וישנים קורסים ונעלמים. נראה כי מדובר בתופעה טבעית, שלא
קשורה לחייזרים. חשוב מזאת, מדובר בתופעה בקנה מידה אדיר!
מערכת השמש כולה יכולה להיכנס בתוך איזור השדה הזה... גבירותי
ורבותי, מערכת השמש כולה אכן תיכנס לאיזור השדה וכדור הארץ
יגיע למרכז התופעה בתוך פחות מארבעה חודשים. אתם בטח מבינים,
אתם חייבים להבין שמדובר בקטסטרופה נוראית, מדובר בקץ הימים.
במידה ולא ימצא פיתרון, תגיע מערכת השמש לאיזור השדה ותתפרק
לגורמים - תתפורר. תחשבו על זה, חתיכות מהשמש עוברות ממקום
למקום, אולי אלינו. אנשים, רחובות אוקיאנוסים נעלמים ומופיעים.
במקום אחר, בזמן אחר. השדה כה צפוף שאין שום סיכוי שנעבור אותו
בשלום.
"למעשה אנו קרובים יותר ממה שתוכלו לדמיין. מספר חורי תולעת
כבר פגעו כנראה בארץ. כולכם שמעתם ודאי, ואולי גם ראיתם את
הצילומים של האם שתינוקה "הבהב". נעלם והופיע מחדש. חור תולעת
יכול היה להעביר את העולל מספר שניות אל העתיד. שמעתם אולי על
חיית הכיס הקטנה שנמצאה בסין תקועה בתוך קיר. החיה כנראה עברה
בעזרת חור תולעת אל תוך הקיר. גבירותי ורבותי, אתם חייבים
להאמין לי. עתידו של המין האנושי מונח בידינו.
"יש לדעתי אפשרות תיאורטית להינצל. אמנם אין באפשרותינו להסיט
את הארץ ממסלולה, שלא לדבר על מערכת השמש כולה, אך אולי נוכל
להשתמש באיום כחלק מן הפתרון. תיאורטית, מצביע המחקר בתחום על
האפשרות לאחות שני חורי תולעת לחור גדול יותר. בתיאוריה, ניתן
יהיה לאחות בין כל חורי התולעת שבשדה וליצור חור אחד עצום, שבו
תעבור מערכת השמש בשלמותה. הטכנולוגיה, כמובן, אינה קיימת, אך
אם ברצוננו לשרוד נצטרך לפתח אותה בעתיד הקרוב.
"קשה לי לבטא את המילים, אך אני חושש שסיכויי ההצלחה שלנו
אפסיים. אחת הביקורות הקשות ביותר על עבודתי הייתה תמיד שהיא
מציבה אותנו אל מול הפרדוכסים של מסע בזמן. גבירותי ורבותי, לא
יהיה מקום לפרדוכסים אם המין האנושי יושמד לפני שיהיה מסוגל
למסע בזמן..."
...במשך כל זמן ההרצאה התקשה פרופ' קדם להישיר מבטו אל קהל
מאזיניו...
