רדיפה אחרי השלמות,
רחיצה בים של דמאות,
בריחה מהמציות
וקשיחות שהפכה לספוג.
האחד הוא צופה,השני הוא
מלנכולי,טיפה רומאנתי.
האחד לא הצליח כעבד
ושני פרנאוי וסטתי.

גם פגישה היתה מעניינת,
רגוע וטיפה מעכזבת.
האחד הוא חשב: "הצלחנו"...
ושני לא נכנס לאבל.

אז באוי נפסיק עם השטויות,
באוי נפסיק כבר לריב,
באוי אלי...

וכש רבים,כשמשלימים,
וכשקמים,וכשנופלים,
וכשבורכים ומוותרים...
אנחנו אוהבים

העם נפגשנו לוותר?
העם נפגשנו לשנות?
להיתחבק ואז ללכת?

ההחלתות המהירות
והתשובות קפדניות,
השאלות בלתי צפויות
הרסו אותנו...

אז באוי נפסיק כבר להרוס,
אז באוי נפסיק להישתנות,
באוי נפסיק לחיות בפחד...

באוי נוהב.......



לחוליאטה בלקרסה,
האחת שהכי אהבתי..

האחת שוויתרה