מיכאל ימיני / שירי מעבר (צבא 1) |
בעצב, אקטוף את עלי הכתרת
מכל הפרחים.
אלטף את פניי,
ידך על גבי,
וכל העושר הזה
יכול להסחף אל תעלה שחורה ועמוקה, כקנה,
בעוד רגע אחד.
והנה אני כאן,
בסיוט שלא העזתי לחלום,
כציפור בכלוב מדבר,
כנחש שלא יכול להשיל את עורו,
כגורמי השמיים, חסרי האונים, חסרי המעש.
לא פלא שבסוף יתפוצצו בפרצופנו,
לא פלא שבסוף אלחץ על הכפתור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|