לפנות ערב אני ים:
הייתי שולח אלייך זרועות
כמו גור תמנונים משתעשע,
הייתי עוטף אותך
בזרועות של אהבה
חמה כמו שמש.
הייתי, לו רק רצית.
שולח לך חיוך, שקיעה ורדרדה,
כשהחמה מתקררת אלי ים,
פורשת סרגלים של אור
לקראת מים רבים,
משקיטה צמא ממסע מפרך,
ועל בהונות של אש
מסתלקת לה לתוך ערסל של לילה
ודי.
הייתי, לו רק רצית,
אבל את -
את אומרת די.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.