-"לא, אני לא יכולה".
-"מה את לא יכולה?"
-"לפרסם את הקטעים שלי בבמה. אני יודעת שדיברנו על זה, אבל אני
פשוט לא מסוגלת".
-"למה? ממה את מפחדת?"
-"מהאנשים שיכנסו לתוך מה שעובר לי בראש, לתוך מה שאני כותבת
בלהט של השתפכות, אני לא מסוגלת... הביקורת בטח תהיה נוראית,
הם ילגלגו לי ולכתיבה שלי".
-"לדעתי הכתיבה שלך מצוינת".
-"אבל מה עם אלה שמכירים אותי? הם יקראו את היצירות שלי ובטח
יהיה להם מה להגיד. אני לא אוכל להסתכל להם בפנים, זו הנשמה
שלי שפתוחה לעין כל. אף אחד לא ראה את היצירות שלי קודם".
-"אני ראיתי".
-"נכון, אבל אנחנו מכירות כל כך טוב, שאני כמעט ולא מחשיבה
אותך".
-"יש לי הצעה. את יכולה לתת שם בדוי ואז הם לא ידעו שזו דווקא
את".
-"גאוני! אני אקרא לעצמי - 'שוקוצ'ינו הפוך'. זה משקה אלוהי
ששתיתי פעם".
-"הנה, את רואה שהכל הסתדר בסוף".
-"איזה טוב שאת פה איתי כל הזמן, ממש כיף לי איתך".
-"אני פה בשבילך".
-"כן...     אני חייבת להפסיק לדבר עם עצמי".