ענני האופל כיסו על פניי
מבט אימה נראה בעיניי
משליכים את גופי ואני מהצד
לגעת בשולי האור הנמוג מושיטה יד
במבט לאחור לא רוצה לעצור
עדיין לא הגיעה העת לקץ
בתפילה חרישית ומלמול כבד
קהו חושיי, נעצמות עיניי
מילים אחרונות לא יוצאות
שק של רגשות, מחשבות קשות
והנה האור חוזר... בעולם אחר?
דמעות מלוחות זולגות על לחיי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.