רייזלע יקרה
זה כחודש ימים שנפשי טרודה בדבר מה שאינו נותן לי מנוח, וגמרתי
אומר לבסוף לכתוב לך איגרת זו. אנא שמרי מכתבי זה מכל משמר
במהרה תביני מדוע.

זו השנה השניה מאז הגענו לבראקלין ואין עיר זו דומה כלל ועיקר
לעירנו היקרה. מלאה היא מיני אנשים שונים ומשונים, ובאחד מהם
נתקלתי בערב חג השבועות עת עשיתי דרכי מהשוק אל ביתנו החדש.
ראבערט, כינה עצמו אותו תמהוני, ובפיו בקשה משונה כי אתלווה
אליו אל אחת הסדנאות בה עוסק הוא לפרנסתו בציור דמותם של תושבי
העיר. ואחר זאת פיאר וקילס את מראה דמותי והיה מפציר בי ועיניו
הולכות ובורקות, ונפשי החלה לסעור בי שאינני רגילה בדברים
שכאלה, ונעתרתי לתחינותיו, ובאתי במוצאי החג אל המקום אשר הגיד
לי.

רייזלע שלי, בבואי לאותו מקום כמעט פרחה בי נשמתי. על קירות
הבית כולם דמויות בנות העיר ולבושן מועט עד מאד, ואף ביניהן
היו בלבוש חווה אמנו ממש. והן שרועות על בדי סאטען מבריקים וכל
חזותן מעוררת פליאה. והנה מצאתי לחרדתי כי אין ביכולתי להתיק
מבטי מתמונות אלה, עד שבא אלי אותו ראבערט, והובילני בידי אל
פינת החדר, שם ניצבו כלי עבודתו, צבעים ובד, אולרות יפניות
ומכחולים גדולים ועבים עד למאד. ואף מיטה גדולה הוצבה שם והוא
הסבירני כי בזו המיטה אוכל לשבת עת יצייר את דמותי.

משחזה בהשתוממותי והתרגשותי, נתן בידי כוס משקה ואף כי טעמו
היה מר לחיכי וצרב גרוני, נמצאתי לוגמת את כולו עד תומו. או אז
ביקשני לישב על אותה המיטה ולפזר שיערי, ולמראה דמותי הגיד לי
כי נדמיתי בעיניו כאחד המלאכים. ולשונו החלקלקה באה באוזני
כנופת צופים וראשי עלי סחרחר. ועודו מדבר אלי בכה ובכה והנה
נחלש גופי, וכאילו הכישוף אחז בעצמותי והייתי פתאום שרועה על
אותה המיטה ונדמיתי כאחת מאותן עלמות שבתמונות הקיר.

רייזלע שלי, אינני יודעת את דבר הזמן שחלף, אך משפקחתי את
עיני, מצאתי את אותו נוכרי טורח על מלאכתו. את חולצתו פשט וכך
נגלה לעיני גופו שהיה עשוי כפלדה, וזיעתו ניגרת על פיתוחי
שריריו ומשווה לו מראה מבריק כנחש הנחושת. וידו הבוטחת האוחזת
במכחול העבה הולכת ובאה על גבי הבד, הולכת ובאה, ומבטי סובב
אחריה, וכך באו והתערבבו בי מראהו וריח גופו, הצבעים ושמן
הפשתן, ותחושה מוזרה עד למאוד החלה מטפסת בקרבי.

ואז, רייזלע, קרה הדבר שבעבורו ביקשתיך להצפין איגרתי מכל
משמר.

מרוב הבלבול וסערת הנפש מצאתי עצמי קוראת בשמו וניגש הוא אלי,
וכלי עבודתו, זה העבה, בימינו. ובהתקרבו שוב חשתי הסחרחרת וידי
מצאו את כתפיו שלא אפול והיה חסון אותו ראבערט ובנוי לתלפיות
ונדמיתי כמושחת בשרו בשמן במעלה גוו ובמורד בטנו. וראיתיו עוצם
עיניו כאילו תפילה בפיו ושפתיו מלמלו באדיקות את שם אלוהיו, או
גוד, או גוד, והיה גונח מפעם לפעם עד שפקח עיניו והביט הישר
בעיני, והיו עיניו כתכלת השמיים ומבטו העז ננעץ בי כחנית.

אוי, רייזל, מתוקים מדבש היו אותם רגעים. כאשר נשק לשפתי נדמתה
נשיקתו לנשיקת שרף וכל גופי היה רועד וברכי פקו. ובלהט תשוקתנו
השיל מעליו את שארית בגדיו ואף התיר כל כפתורי שמלתי ונגליתי
לפניו בשלמותי, וחשתי כי בוער גופי כאילו אחזה בו האש ולחיי
סמקו. ומתוך מתק שפתיו באה לשונו, לשון חמודות, ועשתה בי
שפטים, עת העבירה בעדינותו על גופי היוקד, במורד צווארי עד
למעלה כתפי, ומטה מטה אל בטני ושוב מעלה וסביב סביב, ובהגיעו
אל שדי חייך אלי ואמר לי כי יפים הם כאפרסמונים, ולשונו בלשה
אלו האפרסמונים ובקצותיהם נגעה ואני חשתי כי רוחי נשתגעה
ועצמתי עיניי וידי אחזה בתלתלי ראשו, וחשתי אותם גולשים במורד
ירכי ולפתע גנח גניחה עמוקה ואני חשתי בין רגליי כפרץ מעיין
נובע להלך צמא ולשונו החלקלקת חדרה לתוכי כנחש והחילותי מתפתלת
סביב הנחש, תחילה במעגלים קטנים ואיטיים ואחרי כן בקצב הולך
וגובר ושמעתי אותו זועק לעזרה אויה שיערי לא כל כך חזק וחשתי
כי דעתי נטרפת ולפתתי אותו בין רגליי לפיתה עזה ואף הדקתי את
אחיזתי סביב פעימות אותו נחש משל רציתי להחניקו למוות וזעקתי
בקול גדול ובלהט הרגע נסגרה כף ידי על דבר מה והתהפכה ואף הוא
זעקה גדולה פרצה מפיו ויקרא בשם אהובתו, לטמיגו יופאקינביץ',
אשר אותה איני מכירה, ובאותו רגע, אוי לי, נשמעה נקישת האולר
ברצפה, נתקנה לפתע דעתי באחת, והבנתי כי לא אוכל עוד לעשות
דבר.

ונמצאתי נסה ממיטתו ואוחזת בבגדי, וראיתיו מוטל על המיטה
בעיניים עצומות, ידו אוחזת בנחש ברפיון,  והארס הלבן מפעפע על
הסדין המבריק ומתערבב בכתמי הארגמן ההולכים ומתפשטים, ואנוכי
נמלטתי משם כל עוד נפשי בי, בגדי פרומים שערי סתור וכולי מורא
גדול. ובהגיעי לבית נסגרתי בחדרי שעה ארוכה עד כי שבה אלי רוחי
והייתי כמי ששבה מן העולם הבא.

ומאז, רייזלע, חשה אני את חום גופו של אותו ראבערט לילה לילה
וכאילו להט נחשו המתהפך דבק בי לנצח, ומתעוררת אנוכי מיוזעת
ובשרי חידודין חידודין -  מה עשיתי?

עוצי עצה רייזלע, כתבי לי מהרה כי לא אוכל לשאת זאת עוד.


http://e.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=1000&id=267510