[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלגנט קראפ
/
אי נוחות מאולצת

היא רצתה שזה יהיה כל כך סטנדרטי:
תיכון, גיטרה, לזכור תאריכים, שוקולדים, נרות ושאר מרעין
בישין.
אפילו הסיום - כאילו לקוח מתוך אותו סרט הנעורים החדש שיצא
אתמול,
או שאולי זו הסדרה הזאת האוסטרלית הישנה?
אתה נורא חשוב לי, ובכל זאת, ואף על פי, ואפילו ש, ואולי אם,
ולא.
נשמור על קשר?
שנינו ידענו שזה יבוא, אבל למה ככה?
השקט לפני, למרות שהסוף כבר נובח לי בפנים.
השקט תוך כדי, מהסגנון של "אני באמת לא יודעת מה להגיד, למרות
שתכננתי את זה שעות".
השקט אחרי, מהנימוס, בשביל לא לפגוע.
מן אי נוחות מאולצת כזאת, כאילו זה לא ברור שמה בראש סדר
העדיפויות של שני הצדדים
זה פשוט לברוח כמה שיותר מהר.
זה יכל גם להסתיים ב"טוב, ביי.",
אבל אז זה לא היה מתאים לתסריט.
רק דבר אחד חבל,

זה לא היא.
זה אני.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיר הייקו
הוא כמו סלוגן
משופצר.




בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/8/02 8:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלגנט קראפ

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה