אני אהיה המשורר
שלמד באוניברסיטה של ברלין
ואחר כך עלה ארצה וגר ברחוב אלנבי,
עוד כשהיו בו שני בתים
וברוש.
על המדף שלי ינוחו כל כתבי גתה ושילר
ובקבוק קוניאק וארבעה
חפתים.

אני אהיה הפילוסוף
שחלק על קאנט ועל הריאליסטים
וברח לקיימברידג' אבל
לא פרסם אף ספר,
ובחדר מלון בסטוקהולם או ציריך
אייבש תחתיתו של בקבוק וויסקי עתיק
כשהפצע המדמם בקיבתי יכריעני.

בעיתון יקוצרו חיי לשורה
עם תמונה או בלי תמונה מעליה
וכל חברי ואויבי בחליפה כהה וציפורן
אדום יתקשו לספוד
אל מול הנהר בקיימברידג' או אוקספורד או פתח
תקוה. והגשם ירד, אט
אט