|
אני אהיה המשורר
שלמד באוניברסיטה של ברלין
ואחר כך עלה ארצה וגר ברחוב אלנבי,
עוד כשהיו בו שני בתים
וברוש.
על המדף שלי ינוחו כל כתבי גתה ושילר
ובקבוק קוניאק וארבעה
חפתים.
אני אהיה הפילוסוף
שחלק על קאנט ועל הריאליסטים
וברח לקיימברידג' אבל
לא פרסם אף ספר,
ובחדר מלון בסטוקהולם או ציריך
אייבש תחתיתו של בקבוק וויסקי עתיק
כשהפצע המדמם בקיבתי יכריעני.
בעיתון יקוצרו חיי לשורה
עם תמונה או בלי תמונה מעליה
וכל חברי ואויבי בחליפה כהה וציפורן
אדום יתקשו לספוד
אל מול הנהר בקיימברידג' או אוקספורד או פתח
תקוה. והגשם ירד, אט
אט |
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.