From all the things I have lost
I mist my mind the most- part 2

הדבר הכי קשה בעולם זה לא  לעשות כלום, לכן בשמירה אני קוראת,
מדברת אל חתולים חולפים, שרה לעצמי ומה לא.
הכל כדי להמנע מהצורך להרהר בעולם ומלואו ולגלות שעברו רק עשר
דקות.
אני גם יושבת בשמש, הרבה בשמש, טיפוס נחמד השמש,  באמת .
העבודה הזאת מספיקה כדי להפוך כל אחד למשוגע ואני שלא הייתי
שפויה בדעתי מההתחלה ...
"שלום איה" "שלום מחבל ערבי דימיוני, נחמד שבאת לבקר אחרי הכל
אני יושבת לכבודך פה",
"באמת ?" הוא שאל ונראה מוחנף.
"כמובן" עניתי , מסתבר שהוא לא בלע את זה, "אז למה לעזאזל לא
יכולת לבחור במקום פחות חם מזה, אני יכול לראות את האדים עולים
מהריצוף וזה לא עושה טוב לעור הפנים שלי".
"מפונק!" יש לך עבודה לעשות אז תעשה אותה, וחוץ מזה מקומות אם
מזגן קשה יותר לפוצץ".
"כן, כן" הוא הסכים איתי "צריך להתאמץ בשביל סביבת עבודה נעימה
ואיה, תפטרי בבקשה מהשרשראות האלה"
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר" "כן את כן! אני מחזיק M-16 זה
לא בדיוק הולך אם שרשראות קליעים מהמאה ה-19".
"אבל זה נראה טוב" "לא זה נראה מגוחך אני מחבל לא קאובוי".
"בסדר" נכנעתי השרשראות יכולות ללכת.
מישהו מהמתנ"ס שם את הדיסק של שרית חדד, "תגיד אתה לא חושב
שבמקום להטפל לאנשים חפים מפשע תוכל להרוג את  שרית חדד ואת כל
מי ששומע חומר שלה ?" "זה רעיון מענין" הסכים איתי אחמד "מישהו
חייב לעשות משהו בקשר אליה".
"למה נהיית מחבל בכל מקרה?" שאלתי מתוך שעמום.
"טוב תראי את יודעת איך זה , צריכים לעבוד במשהו" "כן אבל למה
מחבל ? ואתה באמת חושב שמחכות לך למעלה 70 בתולות ?" , "אני לא
מאלה", הוא נעלב לי, "אלה פסיכים, אני תמיד אהבתי את הנשים שלי
יותר מנוסות מי רוצה בכלל לקבל נשים שמתו בתולות בגלל שאף גבר
לא רצה אותן" "כן ואחרי הכל גברים ישארו גברים"  "למה את
מתכוונת בזה ?" שוב הוא נעלב,  בחיי מחבל רגיש בחרתי לי, "אני
לא מנסה להעליב" אמרתי , "זה רק שנורא קל לשעשע גברים" חייכתי
אליו ועיפעפתי בריסים,  זה תמיד עובד.
"למה שלא תהפוך להיות סוחר נשק ?" שאלתי אותו, זו עבודה הרבה
יותר נחמדה וככה אנשים אחרים מסתכנים ואתה מרוויח את הכסף.
כמובן שהיה לי אינטרס משלי בלהפוך אותו לסוחר נשק, מול עיני
עמדה דמותו של אחמד של דניאל, סוחר הנשק האולטימטיבי, זה שאם
היית תקוע בכלוב באמצע מדבר, הוא היה מוצא אותך, משחרר אותך
ומוכר לך נשק.
אחמד שלי לעומת זה היה טיפוס יותר רגיש "מה אני יודע בכלל על
לסחור בנשק ?" הוא שאל אבל ראו עליו שהרעיון מתחיל למצוא חן
בעיניו.
"תלמד !" השבתי בנימה קרה ,"וחוץ מזה תוכל למכור נשק לשני
הצדדים, יהיה כיף".
"אני אחשוב על זה" הוא השיב לי. "בינתיים אני הולך להסתובב
במקום שיש בו מזגן. ואיה ?", כן ?!"
"תיפטרי בבקשה מהשרשראות האלה".