ראשית חשוב לי לומר כי יש במילים אלה מטרה לפגוע במי שקורא
אותם וכי יש לייחס חשיבות רצינית לכל מה שנאמר ורצוי כי תזילו
דמעה בזמן הקריאה כי לי לא ממש איכפת!
כמה פעמים יצא לכם ללכת לבר, פאב או בר קפה, שבעצם זה בית קפה
על מי הם מנסים לעבוד, ולהתחרט בכלל שיצאתם מהבית.
הכול מתחיל כשאתם מחפשים חניה למכונית שלכם, שתהיה הכי קרובה
כדי שהעצלנים מביניכם יוכלו ללכת כמה שפחות עד למקום שבחרתם
מוקדם יותר באותו הערב (לגבי נוהל בחירת המקום אני אתייחס בפעם
אחרת כי יש לי הרבה מה לומר על זה ואין לי כוח לזה עכשיו!).
מחנים את המכונית, מפעילים את האזעקה (טו טו) והולכים מספר
צעדים עד שמגלים כמה ארוך התור בכניסה.
אחד מכם אומר בקול רם, כי הוא מרגיש שהוא חייב להביע את עמדתו:
"למה אנחנו בכלל צריכים את זה? בואו נלך למקום אחר!" אבל בסוף,
לאחר מבט חטוף בשעון המראה שהשעה כבר אחרי חצות (והעובדה
שלאותו חבר אין בכלל השפעה עליכם), אתם מחליטים שעדיף להמשיך,
אסור להתייאש ומוכרחים לרשום ביומנכם כי הלכתם למקום כלשהו
באותו הערב.
אתם עומדים בתור, מביטים לכל עבר, בוחנים את העומדים סביבכם,
את לבושם ואת פניהם המביעות חרטה וחושבים בראשכם למה לא הזמנתם
מקום מראש.
בסוף ה"סלקטור", או איך שאני אוהב לקרוא לו ה"חברמן", אומר את
שימכם בקול גדול, לא לפני שהכניס פנימה את כל חבריו הקרובים
באקט מלווה, נישוקים חיבוקים והסוואה שכולם הם חבריו הטובים
ביותר.
אתם נכנסים פנימה, אם מזלכם איתכם באותו ערב אתם שלושה/ארבעה
מקסימום חמישה חברים אשר הולכים בעקבות המארחת למקום שבו תבלו
את מהלך השעות הבאות.
מיד ללא התרעה מוקדמת מתחיל המאבק הבלתי פוסק שילווה אתכם במשך
כל הערב, נקרא לו - "מאבק הישיבה".
מאבק הישיבה הוא בעצם מאבק שבו כל הנוכחים מסביב לשולחן מנסים
לתפוס את המקום הנוח ביותר והטוב ביותר. מקום שייתן תצפית טובה
על הנעשה בסביבה, כלומר - "תצפית כוסיות" ואיך לא, מקום שבו
אתם תראו טוב מכל זווית שלא תהיה.
חשוב לציין כי אם אינכם מרוצים ממקום הישיבה שצדתם עוד לא אבדה
תקוותכם. המתינו עד אשר תלחץ השלפוחית לאחד מחברכם ובעודו
מרוקן בשירותים ללא דאגה את לחציו, אוצו ותפסו את מקומו.
המלצרית מניחה את התפריטים על השולחן, באומרי מלצרית אני
מתכוון לבחורה שלבושה בחולצה צמודה בעלת מחשוף אימתני, שנחמדה
אליכם רק בגלל הארנק המבצבץ מהמכנסים שלכם.
עוד לפני שפתחתם את התפריט, הקרוע בצדדיו, זורקת לכם המלצרית
מספר עובדות לגבי המקום שנכנסתם אליו. בכדי למנוע ממכם את
השעמום בנתוני כלכלה מעצבנים סיכמתי זאת בכמה מילים - אתם תצאו
מפה מזה מרוששים, חסרי כסף לחלוטין!!! (אל תשכחו שצריך לשלם
לאבטחה שכל כך דואגת שלא תיפגעו - תגידו זאת ליושבי "קפה
מומנט" בירושלים).
לאחר עיון קצר בתפריט אתם מחליטים ללכת על מקוריות ולהזמין את
מה שהזמנתם תמיד! - מקורי! מחשבים כמה הכול יעלה כי אתם יודעים
טוב מאוד שאחרי שתסיימו את המשקה אפילו 1+1 יהיה קשה לכם לחשב
(למרות שגם ככה לא הצלחתם לחשב זאת לפני).
אחרי מספר לגימות מהמשקה, שאת טעמו אתם כבר מכירים (כמו
שציינתי בחירה מקורית!) ועוד כמה צחוקים עם החברים אתם מחליטים
שהמיטה קוראת לכם, המיטה הבודדה והעצובה שגוף של בחורה לא נגע
בה למעט הידיים של אמא שלכם שמסדרת אותה מידי פעם.
אט אט מתקרבים אתם למכונית, שחניתם מאוד קרוב מבעוד מועד,
מתניעים ומתחילים לנוע בכביש. במבט מהיר אתם עדיין צדים אחר
כוסיות, מקווים שאולי אתם חיים בסרט ומישהי מהן פשוט תעמיד את
גופה אל מול מכוניתכם ותדרוש בתקיפות שתיקחו אותה אליכם הביתה
לסקס רצחני ללא מחויבות (תמשיכו לחיות בסרט, אם יש לכם כרטיס
לוחם זה יותר זול בסופי שבוע).
וכך מסתיים עוד ערב נפלא ופרוע ואתם כל כך מאושרים מעצמכם עד
שלבסוף אתם מגלים שההורים שלכם חזרו יותר מאוחר
הביתה!!!(באסה).
מילות סיכום: למה להטריח את עצמכם בלהתלבש, לצאת, לשלם, לעשן,
להתבאס ולשטוף את העניים בצעצועים (הכוונה היא לבחורות) שאף
פעם לא יהיו לכם כשאפשר להישאר בבית ולאונן!!! |
