התרמית הגדולה, הכחולה, נבראה בשתיקה,
והאדמה נכווית שוב.
אופקים נכחלים, עננות קלות מראה, מצילות,
מטילות ביטחון אפרפר לשניות אחדות ונעות.
ולהבות נסתרות מוסיפות להמיס את סדרו של הטבע.
מי יעז להישיר מבטו אל מצית עולמו?
מי יבחל באילום דמות החמה?
מי יהיה האדם אשר לא יכנע לאור המשקר?
אין אדם אשר לא התכופף מול אימת העיוור.
כלום נכחד האדם אשר ישא מגן ויצא לדו-קרב בחמה?
ילחם בדמותה המופשטת ויתן צורתה ברוחו,
וישוב וישלים עם חום הבריאה המחריב את ביתו.
היסתירו ידי את מראה כשאנעץ כידוני מבטי בבטנה
של בוראת כוכבי,
בבטנה של ההורסת אותו?
לכשאשאל במכחול " מי את, מי תהיי?"
האם תענה בחיי חשכת נצח? |
