|
עיניים קפואות בדמדומים
לילה אפור על חלוני
ריק אבק - מגושם, חולה
שקט עלוב זורם.
קירות סוגרים, נמסים
שירה נגועה על לשוני
טל של בוקר - מחובק, מאופק
קרניים עצובות מתעוררות.
טעם מתוק מזוכך
דמעה מלוחה נרדמת בעיניי
שכרות מתונה - עייפה, נמאסה!
חוסר שליטה מאופיין.
חופים צהובים נמלטים
לישה מטפטפת על ראשי
צלקת נאופה - חרוטה, נזכרת
תמימות שוכחת, הולכת.
עיניים קפואות בדמדומים,
לילה אפור על חלוני
ריק אבק - מגושם, חולה
שקט עלוב זורם... |
|
|
"וביום חגיגי
ומהולל זה, אני
פונה אליכם,
ההמונים, פונה
בקריאות שאון
והדר, ומודיע
קבל עם ועדה,
במילים שיחקקו
בדפי ההסטוריה
לנצחי נצחים,
מילים שיזכרו
לעד ויזכו
לתהילת עולם,
מילים אשר..."
(ץ סופית, מתוך
נאומו לאחר שזכה
בתפקיד המשנה
לסגן גזבר ועד
הבית שלו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.