שליו בן-ארי / כים |
כסוף ומשחיר.
ואני צולל אל תשובות פשוטות.
אינני אני, רק זרם יש בי.
והמים נעימים והם נהיים אני.
אך זמן, תמיד זמן,
ואין עוד מצולות,
יש מושב ויש דרך,
ויש איש מעורפל שאוהב כילד.
ולאן היתה באה הדרך?
אל ביתי, אל חיי?
מאהבה ברת חלוף,
אל חיים ריקים
שכל מה שיש בהם ימות,
כים צלול,
שהזמן לא זנח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|