ש. דידו דידובסקי / מתנה ליומולדת |
ש. דידו דידובסקי / מתנה ליומולדת |
רני חיכה שנרגע מהצחוק . ברצינות , אמר , כל פעם שההורים שלי שואלים אותי מה אני רוצה מתנה ליומולדת אני אומר קוף . אריק צחק אתה הורג אותי עם השטויות שלך ולב הצליח להגיד אולי תספר את הסיפור בתוך גלי הצחוק שעברו בו . כשהייתי בן עשר , ניגב רני את דמעות הצחוק שלו , הלכתי עם אבא שלי לגן חיות . חבר שלו ניהל שם איזה משהו ואני , שמאוד אהבתי חיות , שמחתי על ההזדמנות . בכלל , אבא שלי היה מקבל את כל החיות שהייתי מביא הביתה מכל השכונה באיזה חום , מקסימום היה אומר שאמא לא תסכים שהחיה הזאת תשאר בבית ועוזר לי להוציא אוכל לכלב רעב או לטפל באיזה חתול שרוט , ואמא שלי , ברגע שהתפשרה על כלב אחד בבית , עשתה את שלה . בקיצור , הלכנו לגן חיות , החבר של אבא שלי נתן לי להכנס לכלוב של קופים צעירים , ילדים ממש , ואני ראיתי את הזדמנות חיי לקחת הביתה קוף . שיחקתי איתם עם חתיכת חבל , קשרתי לולאה סביב צוארו של הקוף הכי חמוד שהיה שם , יצאתי איתו מהכלוב והודעתי לאבא שלי שאנחנו לוקחים אותו איתנו הביתה . לפני שהוא הספיק להגיד מילה החבר שלו אמר תיקח , ואם תרצו אותו נראה בכמה נמכור לכם אותו . עד היום אני לא יודע אם הוא היה רציני אבל אני לא חיכיתי ופרצתי מיד בריצה מהירה מתוך התלהבות ומתוך המחשבה שלא יוכלו לקרוא לי חזרה . טוב , אבא שלי הקוף ואני עברנו את כל העיר ברגל , מגן חיות עד השכונה כשהקוף הולך ברגל על ידי , מידי פעם כשהתעייף היה עולה לשבת על הכתף שלי , כמו תוכי , כשהוא מחטט לי בשערות במחווה של ידידות , לפלות כינים , וכל פעם שעברנו ליד ילדים הייתי מלך , הם רצו אחרי והצביעו , רני דחק את אריק בכתפו , תראה תראה , הנה ילד עם קוף , מה אגיד לכם , נאנח רני , מלך העולם הייתי , אבא שלי הולך לידי , מבסוט , דעתו זחוחה , וגם כשהקוף קופץ ומתישב על הכתף שלו ומנסה לפלות כינים מבין שבע עשרה השערות שנותרו לו על הקרחת הוא המשיך לחייך , היה לו נחמד , היה נחמד לי , היה נחמד לקוף , והיו קטעים שהוא התרגש ממש ואז היה מקפץ ומדלג כאחוז תזזית , נתלה על הבגדים , צובט ביד , מושך באוזן , ממש מנג'ס עד העצמות, ואני הייתי מרגיע אותו ואבא שלי צוחק וככה זה נמשך בטיול רגלי מצד אחד של העיר לצד השני, ממכוניות הסתכלו עלינו , ממרפסות , ילדים , זקנים , מבוגרים , היינו האטרקציה של העיר עד שהגענו הביתה . אמא שלי ראתה את הקוף ושאלה את אבא שלי מה זה ואני עניתי לפניו : קוף . היא אמרה שהיא רואה שני קופים אבל אחד לא מוכר לה ושאלה את אבא שלי מה החוכמה הזאת . הוא אמר לה שקיבלנו את הקוף לכמה ימים עד שנחליט אם רוצים אותו או לא . הקופיף הבין שהמצב חמור , וישב בשקט על הכתף שלי . אמא שלי שאלה את אבא שלי אם לכל שגעון שלי הוא חייב להסכים , ואבא שלי , כנראה נשאר בלי תשובות ולא ידע מה להגיד כי מה שיצא לו מהפה היו המילים הבאות : תגידי , הוא לא נחמד הקוף הזה ? הרי הוא ממש כמו ילד קטן . אמא שלי , מרוב תדהמה כנראה , שלא התפתח שום ויכוח , הסתכלה על הקוף במבט אמיתי , זאת אומרת , היא הרשתה לעצמה לשכוח לרגע מה דעתה על כל העניין ובאמת הסתכלה בקוף ואחרי איזה זמן אמרה כן , הוא דוקא די נחמד . הקוף , שלדעתי הבין את המצב , ירד בזריזות מהכתף שלי ונעמד על הרצפה ליד אמא שלי . היא הסתכלה עליו וחייכה ,והקוף עלה והתישב לה על הכתף . הוא כמו תוכי אמרה אמא שלי וצחקה בתערובת של הנאה ומבוכה , ואז, ברגע הזה , עשה הקוף את טעות חייו : במחווה של ידידות אמת הוא התחיל לחטט לה בשיער , כמובן , כדי לפלות כינים ,וזאת היתה טעות טראגית . אמא שלי התפרצה בצעקות קחו מפה את המפלצת הזאת , נופף רני בידיו בהיסטריה מוגזמת לכל הכיוונים , זה ערפד , הדבר הזה לא יכנס הביתה , מה השיגעון הזה , קחו אותו מכאן עכשיו , אחת ושתיים בחזרה לגן חיות ,היא צרחה וצרחה עד שנרגעה קצת , ואז הסברתי לה שזאת מחווה של ידידות אבל אותה זה כבר לא עניין . את רק נבהלת קצת אמא אמרתי לה , תראי , אני אשים לך אותו עוד פעם על הכתף ותראי שזה לא מבהיל , זה אפילו נעים . אמא שלי צרחה שלא תעיז , לקחה מטאטא ביד והכריזה שעכשיו הקוף ואנחנו יוצאים מהבית ורק אבא ואני חוזרים . ביקשתי שהקוף יהיה במקום מתנה ליומולדת אבל היא לא הסכימה ומאז , סיכם רני בחיוך , בכל יומולדת כשהם שואלים מה אני רוצה אני אומר קוף , והם אומרים קוף --- לא בא בחשבון ואני אומר אז לא משנה ובסוף הם נותנים לי כסף . |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|