רני חיכה שנרגע מהצחוק . ברצינות , אמר , כל
פעם שההורים שלי שואלים אותי מה אני רוצה מתנה ליומולדת אני
אומר קוף . אריק צחק  אתה הורג אותי עם השטויות שלך ולב הצליח
להגיד אולי תספר את הסיפור בתוך  גלי הצחוק שעברו בו . כשהייתי
בן עשר , ניגב רני את דמעות הצחוק שלו , הלכתי עם אבא שלי לגן
חיות . חבר שלו ניהל שם איזה משהו ואני , שמאוד אהבתי חיות ,
שמחתי על ההזדמנות . בכלל , אבא שלי היה מקבל את כל החיות
שהייתי מביא הביתה מכל השכונה באיזה חום , מקסימום היה אומר
שאמא  לא תסכים שהחיה הזאת תשאר בבית ועוזר לי להוציא אוכל
לכלב רעב או לטפל באיזה חתול שרוט  , ואמא שלי , ברגע שהתפשרה
על כלב אחד בבית , עשתה את שלה . בקיצור , הלכנו לגן חיות ,
החבר של אבא שלי נתן לי להכנס לכלוב של קופים צעירים , ילדים
ממש , ואני ראיתי את הזדמנות חיי לקחת הביתה קוף . שיחקתי איתם
עם חתיכת חבל , קשרתי לולאה סביב צוארו של הקוף הכי חמוד שהיה
שם , יצאתי איתו מהכלוב והודעתי לאבא שלי שאנחנו לוקחים אותו
איתנו הביתה . לפני שהוא הספיק להגיד מילה החבר שלו אמר תיקח ,
ואם תרצו אותו נראה בכמה נמכור לכם אותו . עד היום אני לא יודע
אם הוא היה רציני אבל אני לא חיכיתי ופרצתי מיד בריצה מהירה
מתוך התלהבות  ומתוך המחשבה שלא יוכלו לקרוא לי חזרה . טוב ,
אבא שלי הקוף ואני עברנו את כל העיר ברגל , מגן חיות עד השכונה
כשהקוף הולך ברגל על ידי , מידי פעם כשהתעייף היה עולה לשבת על
הכתף שלי , כמו תוכי , כשהוא מחטט לי בשערות במחווה של ידידות
, לפלות כינים , וכל פעם שעברנו ליד ילדים הייתי מלך , הם רצו
אחרי והצביעו , רני דחק את אריק בכתפו , תראה תראה , הנה ילד
עם קוף , מה אגיד לכם , נאנח רני , מלך העולם  הייתי , אבא שלי
הולך לידי , מבסוט , דעתו זחוחה , וגם כשהקוף קופץ ומתישב על
הכתף שלו ומנסה לפלות כינים  מבין שבע עשרה השערות שנותרו לו
על הקרחת הוא המשיך לחייך , היה לו נחמד , היה נחמד לי , היה
נחמד לקוף , והיו קטעים שהוא התרגש ממש ואז היה מקפץ ומדלג
כאחוז תזזית , נתלה על הבגדים , צובט ביד , מושך באוזן , ממש
מנג'ס עד העצמות, ואני הייתי מרגיע אותו ואבא שלי צוחק וככה זה
נמשך בטיול רגלי מצד אחד של העיר לצד השני, ממכוניות הסתכלו
עלינו , ממרפסות , ילדים , זקנים , מבוגרים , היינו האטרקציה
של העיר עד שהגענו הביתה . אמא שלי ראתה את הקוף ושאלה  את אבא
שלי מה זה ואני עניתי לפניו : קוף .  היא אמרה שהיא רואה שני
קופים אבל אחד לא מוכר לה  ושאלה את אבא שלי מה החוכמה  הזאת .
הוא אמר לה שקיבלנו את הקוף לכמה ימים עד שנחליט אם רוצים אותו
או לא . הקופיף הבין שהמצב חמור , וישב בשקט על הכתף שלי . אמא
שלי שאלה את אבא שלי אם לכל שגעון שלי הוא חייב להסכים , ואבא
שלי , כנראה נשאר בלי תשובות ולא ידע מה להגיד כי מה שיצא לו
מהפה היו המילים הבאות : תגידי , הוא לא נחמד הקוף הזה ? הרי
הוא ממש כמו ילד קטן . אמא שלי , מרוב תדהמה כנראה , שלא התפתח
שום ויכוח , הסתכלה על הקוף במבט אמיתי , זאת אומרת , היא
הרשתה לעצמה לשכוח לרגע מה דעתה על כל העניין ובאמת הסתכלה
בקוף ואחרי איזה זמן אמרה כן ,  הוא דוקא די נחמד . הקוף ,
שלדעתי הבין את המצב , ירד בזריזות מהכתף שלי ונעמד על הרצפה
ליד אמא שלי . היא הסתכלה עליו וחייכה ,והקוף עלה והתישב לה על
הכתף . הוא כמו תוכי אמרה אמא שלי  וצחקה בתערובת של  הנאה
ומבוכה , ואז, ברגע הזה , עשה הקוף את טעות חייו : במחווה של
ידידות אמת הוא התחיל  לחטט לה בשיער , כמובן , כדי לפלות
כינים ,וזאת היתה טעות טראגית . אמא שלי התפרצה בצעקות קחו מפה
את המפלצת הזאת , נופף רני בידיו בהיסטריה מוגזמת  לכל
הכיוונים , זה ערפד , הדבר הזה לא יכנס הביתה , מה השיגעון הזה
, קחו אותו מכאן עכשיו , אחת ושתיים בחזרה לגן חיות ,היא צרחה
וצרחה עד שנרגעה קצת , ואז הסברתי לה שזאת מחווה של ידידות אבל
אותה זה כבר לא עניין . את רק נבהלת קצת אמא אמרתי לה , תראי ,
אני אשים לך אותו עוד פעם על הכתף ותראי שזה לא מבהיל , זה
אפילו נעים . אמא שלי צרחה שלא תעיז , לקחה מטאטא ביד והכריזה
שעכשיו הקוף ואנחנו יוצאים מהבית ורק אבא ואני חוזרים . ביקשתי
שהקוף יהיה במקום מתנה ליומולדת אבל היא לא הסכימה ומאז , סיכם
רני בחיוך , בכל יומולדת כשהם שואלים מה אני רוצה אני אומר קוף
, והם אומרים קוף --- לא בא בחשבון ואני אומר אז לא משנה ובסוף
הם נותנים לי כסף .