לילה לילה מסתכלת הלבנה

ואז הוא מפסיק לדבר והחדר מתמלא בשקט נעים.
הוא מעז לשלוח יד רכה ולהניח על הלחי שלך. את נרתעת בהתחלה,
ואז מרשה לעצמך להתמכר להרגשה. אם תעצמי עיניים לא תצטרכי
לחשוב עליו. רק עלייך ועל הנעימים שאת מרגישה.

בפרחים אשר הנצו בגינה

הוא מתקרב קצת יותר, עכשיו אתם כמעט ישובים אחד על השני
והרגלים מחבקות מסביב, את מרגישה איך פלג הגוף העליון שלו נצמד
אלייך לחיבוק רחב. הידיים שלו עוטפות אותך מכל הכיוונים. רק
לעצום עיניים, את ממלמלת לעצמך, לא לשכוח לעצום עיניים כדי לא
לחשוב עליו, על אדם זר. כדי לא לסמוך. לא להיקשר.

בפרחי היקינטון

את מרגישה איך החמימות עוטפת אותך, חשה את ההגנות מתרופפות,
כמעט נופלת פנימה לתוכו. את נאחזת בשארית כוחותייך בחומה
האחרונה. את מפחדת. פוקחת לרגע עיניים כדי להפסיק ליפול. כדי
להחזיר את השליטה. את מגלה מבט מלא חיבה ורכות מופנה אלייך. רק
אלייך. את מוותרת בהיסוס על הפחד, המחשבות נעלמות והוא איתך.
רק הפעם. את מרשה לעצמך להרגיש אותו, ונעים לך. את מרשה לעצמך
לעצום שוב עיניים, הפעם כדי להרגיש אותו ביתר שאת.

בגננו הקטון

האחיזה מתרופפת והגופות הדבוקים נפרדים. את מצניעה דימעה. משהו
בך נפתח. את מרימה את העיניים ונועצת בו מבט מלא תום. לראשונה
מזה זמן רב יש במבט שלך אמון. הוא מחייך אלייך ברוך. עיניו
מלאות אור.
ואז הוא מתרומם,  מפשיל מכנסיו בעודו מושך אותך אל המיטה, ושם
מוריד לך את התחתונים.

לילה לילה מסתכלת הלבנה