|
בך אוחז
אפתח
דלת אמותייך
המצמדות כה חזק
את חזך
.
אתמכר ניחוחייך
מפרקיך שבעה
בן נגע
המור
שעוטך
.
אלטוף צפורנייך
הלופתות כבאימה
שריטתך הדואבה
שבלב
.
בעודי מפתח
מפתח חרדותיך,
מיקבך
אלגום ,
הערב
.
ובהיותי גוחן
מוטל על כתפייך
אתפרק מעומסי
אבני משאך
.
וכמעשה של שגרה
עת בי
תבכי זיכוכייך
.
טיפה-אט
בך ייתם
הכאב... |
|
|
ואז, כשלא היו
לי חברים,
התחלתי להמציא
אותם...
-פינקי.
איך חשבתם שאדם
מתחיל לכתוב? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.