בערב הבטת בי ארוכות,
עיניך חרצו בעיניי שריטות חסרון,
ואני רק הבטתי בך וכולי שתיקה למענך,
שתיקה גדולה ומלאה, משתאה ושותקת.
שאלת אותי, מה?
ואני אמרתי כלום.
אמרתי כלום וחשבתי הכל.
כל התשוקה והאהבה שלי
מוצו למבט נוקב,
שביקשת ממני
לומר לך מהותו,
ואני ביטלתי אותו כאילו לא
הותיר מבטי הנוקב תדפיסי אהבה אילמים
על הרשתית שלך שיודעת שתיקתי,
קוראת אותותיה.
מעבירה לתוכך
את האהבה שלי.
ואתה יודע.
שואל בשביל הדקורציה,
אבל יודע!
נובמבר 2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.