אולי בשקט בשקט אני חושבת
על נקמה אליו הדוחה את קרבתי,
לראות אותו פעם אחת
מביט בי בזוית העיין
בעודי מדברת
עם מישהו אחר
הרואה אותי כאלה יוונית,
כמו שאני רואה אותו
הנפסד מזרועותיי הכמהות אליו עד אינסוף.
ואת הכל מלווה
יבבה דקה של שבר וגעגוע,
ומלח של דמעת תמיד
התלויה מתחת גשר אפי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.