|
זה נראה שכל הקצוות מתחילים להתפצל.
ואני רוצה לתפוס אותם ולחבק אותם חזק ולא לתת להם ללכת.
אל תעזבו אותי מאחור.
איך נעשנו כ"כ גדולים.
מתי הכל נהיה רציני, מחייב ומפחיד.
אני לא יודעת אם אנחנו מוכנים
אם אני מוכנה.
כל דבר פתאום מקבל משמעות. רוצים שינוי וכשזה מגיע זה מפחיד
פתאום.
מה אם כל זה גדול עלי עכשיו?
אני רוצה שנשאר כמו שאנחנו בינינו.
זה יקרה? |
|
|
היגיינה היא דבר
יחסי. אני,
למשל, אוסף
ריבועים משומשים
של נייר טואלט
ושומר אותך בדש
מקטורני
זוזו לסטרי,
רופא מנתח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.