|
אני קמה שוב
פוקחת עין
עוד יום עצוב
אנחה או שתיים.
מרימה ת'ראש
הוא נופל חזרה
עוד יום עצוב
חסר מטרה.
אחרי שהשארת אותי לבד
איך אפשר לחיות
עוד יום אחד
החיים ממשיכים
אך בשבילי הכל נופל
בגוף הכל מתקפל
אני שותה שוב קפה
מנקה את הכוס
יוצאת וחוזרת
שנייה ואני נגמרת
אחרי שהשארת אותי לבד
איך אפשר לחיות
עוד יום אחד
החיים ממשיכים
אך בשבילי הכל נופל
בגוף הכל מתקפל
העיניים שלך
רודפות אותי
הנשימות שלך
נעשו שלי
הנשמה שלך
התאחדה איתי
אתה שם למטה ואני חופשיה
כל העולם עוד לפני ולך אין דרך חזרה
אך בשבילי הכל הולך ונופל
בגוף הוא מתקפל
מה הטעם בעוד יום אחד
אם אותי עזבת לעד?
|
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.