סוג מסוים של מאיסות גולשת לי מכל העברים
ויש לי מקומות בחיים שאני רוצה כבר למות בהם
ויש לי כל כך הרבה שאלות:
אודות הנסיון שלא עשני חכמה יותר,
אודות עבודה שכבודי מאס בה,
אודות העצלות שמחלחלת לנפשי כמצעד נמלים פועלות-
בסדר מופתי, ובלי לסטות ימינה ושמאל,
אודות היאוש הנמהל לתוך אושרי הבוהק,
ואיך יתכן שלא אדע מאום ועדיין אהיה מרשימה?
והאם הרכבת כבר עומדת לעזוב את התחנה?
כל יום נוסף כזה מייאש אותי עד עפר.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.