|
נשימת אבי כמו דוב היתה
יוצאת ממאורתה אל החוץ
פורשת את ישותה השקופה
כהבל הפה ביום קר
כזו היתה גם נשימתו האחרונה
רק שקטה יותר
כאילו רצתה להפרד
בצנעה, מתוך התחשבות
דמעותי הכבדות נטפו על עיניו הפקוחות
מלטשות את הרשתית הקפואה |
|
|
איך זה להיות
רופא צבאי?
זה בטח מה זה
חרא, למשש כל
היום ביצים של
חיילים צעירים
ובריאים.
או, יותר טוב
לשאול, איך זה
להיות רופאה
צבאית? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.