|
אני שנתתי לך להתקרב יותר מדי.
ירח עצוב ממשיך לרחף מעליי.
יש לי כישרון לעשות שטויות.
כמו תמיד חוזרת על טעויות.
חשבתי אולי הפעם הלב לא טועה.
מה בעצם רציתי שיקרה?
דרך הידיים אתה לומד להרגיש.
מישהו מנגן, אך אין פה איש.
אתה שהרגת אותי
ועכשיו אני מדממת מכאב שלא שלי.
אם חיפשת משהו כנראה שזה לא אצלי.
צללתי עמוק בתוך המים
וזה רק שרף לי יותר ויותר את העיניים.
להתעורר בבוקר כשכולי רטובה מדמעות.
מראה מטורף שרצית כל כך לראות.
ציפורים איבדו כנפיים.
הן מסמלות כאב ישן.
ולי אין כח להתחיל להתמכר
למנגינה שנשכחה ממזמן.
אני שנתתי מעצמי הכל
למישהו שלא מוכן לקבל.
צחקתי ובכיתי ללא קול
זה שוב רק אני והצל... |
|
|
לפעמים אני
מוצאת את עצמי
נשלחת, מעויינת,
משופצרת ולפעמים
אפילו ממוחזרת!
בלי בושה!!
ואז אני
מתעוררת.
גולדה בסיוטי
לילה חוזרים
ונשנים בעקבות
טראומות
מודחקות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.