וחלקים של שעות פוערים בי
זמן
שלא הייתי צריכה
מיותר
על סדר היום הציבורי
על סדר יומי העמוס
ועייפתי

שקיעה

וחיכיתי לשקיעה
ועכשיו אני שוקעת
ויש בי גוונים
והמחשבות שלי
תמיד סוחפות אותי
לים סוער
ואין מציל
אז הגלים מכים בי
שובר
טיפה ערבה בוכיה
מגדירה את עצמי
וננעלת
ושתי השתקפויות על המים
מחייכות אלי
והיה היה
ועכשיו
חושך

לילה

כמעט שספדתי לעצמי
באמת
כיסיתי שמיכה לבנה
זכרון שובל אבק
הרי אני דיברתי
על שפה זרה
ואתה
קצת דבוק לעצמך
ופתאום
אתה זז ובועט
בשפה כמו בתחבורה ציבורית
פתאום אתה נוסע
כמעט שרוצה
לחכות לרגע
שבו הכל יתפוצץ

זריחה

שמש בוקעת
מגלה לי
שיום חדש
למרות שלפני רגע
כבר אמרת שפעם
היה ככה וככה
וקשה לי
לחנוק את השמש
הקרניים שלה
עושות לי
חלום