|
וחלקים של שעות פוערים בי
זמן
שלא הייתי צריכה
מיותר
על סדר היום הציבורי
על סדר יומי העמוס
ועייפתי
שקיעה
וחיכיתי לשקיעה
ועכשיו אני שוקעת
ויש בי גוונים
והמחשבות שלי
תמיד סוחפות אותי
לים סוער
ואין מציל
אז הגלים מכים בי
שובר
טיפה ערבה בוכיה
מגדירה את עצמי
וננעלת
ושתי השתקפויות על המים
מחייכות אלי
והיה היה
ועכשיו
חושך
לילה
כמעט שספדתי לעצמי
באמת
כיסיתי שמיכה לבנה
זכרון שובל אבק
הרי אני דיברתי
על שפה זרה
ואתה
קצת דבוק לעצמך
ופתאום
אתה זז ובועט
בשפה כמו בתחבורה ציבורית
פתאום אתה נוסע
כמעט שרוצה
לחכות לרגע
שבו הכל יתפוצץ
זריחה
שמש בוקעת
מגלה לי
שיום חדש
למרות שלפני רגע
כבר אמרת שפעם
היה ככה וככה
וקשה לי
לחנוק את השמש
הקרניים שלה
עושות לי
חלום |
|
|
עצוב, תשמעי,
אין מה לעשות.
יש לזה ריח של
דגים מסריחים
וזה מה שעושה
אותך אישה.
ורדה רזיאל
ז'קונט מייעצת
לנערה מתבגרת
לחיות בשלום עם
הווסת שלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.