השנאה.
אני מכירה בחורה אחת שאת שמה לא אזכיר. כל שאוכל להגיד הוא
שהיא האדם הכי רע שאני מכירה.
בתור אחת שלא נוהגת לראות אנשים כ"רעים" אני יכולה בהחלט לציין
שדעתי לא שונה מדעת 90 אחוז מהאנשים שמכירים אותה. ונכון, זה
שהרבה אנשים חושבים משהו לאו דווקא אומר שזה דבר נכון אבל
במקרה הזה קשה לי להאמין שאני טועה.

המחשבה.
קרה לכם פעם שחשבתם שאתם אלה שתשנו את העולם?
אז אני חושבת שאני אוכל לשנות אותה יום אחד ואני לא יודעת למה
אני חושבת את זה כי אחרי הכל אני לא רואה עצמי כ"מחוללת
ניסים". ועדיין, אני מוצאת את עצמי ערה בלילה וחושבת על איך
אני אשנה אותה יום אחד והיא תהיה באדם הטוב שאני בטוחה (משום
מה) שהיא יכולה להיות...

האהבה.
שי.
אין לי הסבר לזה...אבל כשאני אני איתו אני לא מבינה איך הוא
איתי כי הוא מושלם.
ונכון, רובכם תגידו שאני ילדה שחייה באשליות שיש מישהו מושלם.
ונכון, אני באמת כזאת אבל יש לי הסבר לזה: אדם יאהב מישהו
שלדעתו הוא מושלם ואם אין הדבר כך אז אתה לא באמת אוהב את אותו
האדם.

המחשבה.
למה כשאני איתו אני מרגישה שעוד דקה אנחנו ניפרד?
ואת ההרגשה הזאת מלווה המחשבה שאני לא יודעת איך אני אחייה
בלעדיו בחיי...
שלא תבינו לא נכון- אין באמת סיבה למחשבות האלה שלי חוץ
מפאראנויה בלתי מוסברת. אבל איך נפתרים ממנה? ומה אני אעשה
בלעדיו? (אלא אם נתחתן יום אחד...)

הבגידה.
הכרתי בחור כל כך מסכן שאמצעי הבידור שלו הוא לנסות לסכסך בין
חברות הכי טובות ולחשוב שהאמת לא תצא לאור.
האמת תמיד יוצאת לאור ובדרך כלל לומדים את זה בדרך הקשה. לא
נורא. לפחות לומדים את זה מתישהו.

המחשבה.
מגיע לו עונש מסויים אבל עוד לא ברור לי מה.
צריך להרוג אותו כי עד כמה שאני חושבת שבכל אחד יש משהו טוב,
לא מגיע לו שיחפשו אצלו את המשהו הזה כי זה נראה לי בזבוז
אנרגיה מטורף. אז שימות ולכולנו יהיה טוב יותר או שפשוט יצא
מחיי ויפסיק לדבר עם החברה הכי טובה שלי. מי אמר שאין 2
אפשרויות לפחות לכל דבר?

המופע.
הייתי במופע סטנד-אפ-קומדי לפני יומיים ואמרו שם שבנות מזל
מאזניים הן מטורפות. כל החברים שבאו איתי צחקו עליי.

המחשבה.
יש לזה סיבה.