הכוח חיפשה עבודה, אז ללשכת הגיוס היא הלכה.
שם ישבה פקידה, הקלידה ורשמה.
"שלום רב נערה." אמרה הפקידה.
"שלום וברכה." הכוח ענתה.
"במה אוכל לעזור לך?" שאלה.
"אני רוצה עבודה, לא קשה.
בזמן האחרון,
אני דיי בדיכאון,
אין לי כוח,
להפעיל את המוח,
אין לי עוצמה, של עשרה גברים,
כדי להפעיל את השרירים." ענתה כוח.
"שמך בבקשה." הפקידה ביקשה.
"כוח הוא שמי, ביטחון ועוצמה היה מקצועי."
"יש איש שחיפש כוח, רצון הוא שמו,
והוא לא רוצה שיעמוד בפניו דבר." הציעה הפקידה.
"אני לא רוצה" כוח סירבה.
"ילד אחד, חלש נורא, מחפש נערה שובבה, שכוח תיתן לו וגם קצת
עוצמה. ביטחון חסר לו וגם שרירים, כל הילדים, לו מרביצים."
אמרה הפקידה לאחר כדקה.
"אכן עבודה ראויה לשמה, אבל אין לי מספיק עוצמה.
הכל מנוון ואני גם דיי קטנה, מי שמשתמש בי, משתמש בי לרעה.
אני לא רוצה, אני לא יכולה, עד שיהיה גיבור או שתהיה גיבורה,
שידעו להשתמש בכוח שלו או שלה, למטרות יאות, ולא נגד מטרות
קטנות וחלושות." אמרה כוח לאחר מחשבה.
"אתן לך, בינתיים, עבודה זמנית." אמרה הפקידה,
וכוח התחילה קריירה של מלצרית.