הדבר הראשון, שהוא שם לב, אליו היה ריחה.
הריח המשגע של מקלחת עם זרזיף כמעט בלתי מורגש של בושם משכר.
בהבזק של רגע הוא קרא לעברה, הולך מעט אחורה בחשש, אינו יודע
מניין שאב את האומץ.
היא נפנתה אליו, אז יכול היה להבחין בעינייה המהפנטות ושפתיה
המפתות.
לרגע שכח את עצמו בעינייה, ורק כאשר שאלה אותו לפשר קריאתו
אליה, התעורר מדמיונו וניסה לחשוב על משפט חכם להגיד.
האומץ הריגעי, שאחז בו קודם לקרוא לה ולקבל את שימת ליבה, אזל
ממנו והוא החל לקדוח במחשבתו דבר מה- משפט פתיחה, השחזה שנונה-
כל דבר על מנת לפתוח עימה בשיחה.
מתוך שהבחינה במבוכתו, הושיטה אליו ידה ואמרה לו את שמה.
קולה כקול מלאכי שמיים, חשב לעצמו, שמה כשם פיה חיננית, מתעשת
לפתע ומציג לה את עצמו.
הציעה לו לשבת עימה בקצה הפאב ולהזמין לו שתייה.
הוא סירב בנימוס, אך הציע להזמינה הוא לשתייה. הצעה, שהתקבלה
ברצון.
ישבו לשוחח, כאשר הוא טובע בעינייה, מהופנט מקולה הערב ומברך
על מזלו הטוב, אשר שלח לו מלאכית משמיים על מנת לארח לו
לחברה.
לאחר זמן מה, קמה לפתע והודיעה לו, שעייפה היא וברצונה לפרוש
להלילה.
בצער רב הוא ניסה לשכנעה להישאר עימו, תוך שהוא מבקש את מספר
הטלפון שלה על מנת לשמור עימה על קשר, על מנת להנות עוד
מנוכחותה המקסימה.
היא לא הסכימה לתת לו את מספרה, אך אמרה שהוא יכול ללוות אותה
לדירתה, הנמצאת מרחק הליכה מן המקום בו שהו.
הוא הסכים בהתלהבות, מחשב את מרחק ההליכה ואת שארית זמנו
בחברתה.
בהגיעם אל מפתן ביתה אחז בידה ורכן לנשקה.
היא הושיטה לו את שפתייה ופגשה בו בחצי הדרך לנשיקה לוהטת.
כשסיימו, אודם קליל התפשט בלחיו עקב התשוקה שבנשיקתה וגימגם
דיברי פרידה.
משועשעת קלות מתגובותיו אחזה בו בחזקה ומשכה אותו אל חדר
המדרגות.
ניכנסו שניהם לדירתה, תוך שהיא מפצירה בו לפחות לשתות משקה חם
על מנת להפיג את הדי האלכוהול לפני נסיעתו חזרה.
הוא הסכים בחוסר נוחות, בוחן את דירתה, תוך שהוא בוחן בעניין
את דמותה מסתובבת בדירה, פותחת חלון ומדליקה את האור, מיידע
אותה, שהוא שותה עם כפית סוכר ומעט חלב.
לרגע עצרה מחוייכת וחושבת על תמימותו של הבחור, שאיתה.
נפנתה אל חדר השינה וקראה לו לבוא בעקבותיה.
כשנכנס לחדר, התיישבה על המיטה, שואלת אותו האם ברצונו לבלות
איתה את הלילה.
הוא הרגיש כאילו אלוהים בעצמו ירד משמיים ונישקו על מיצחו, תוך
שהוא מהנהן בנימוס חסר מילים ומלא מבוכה.

את משימתה היא מילאה.
הלילה הזה לא יהיה קר במיטתה. הלילה הזה תרגיש אהבה, עטופה
בידיו.
הוא עוד לא יודע זאת, אך לצערו אין היא מסוגלת להעניק לו את
ליבה, כיוון שזה האחרון כבר נשבר אינספור פעמים. ועכשיו, גם אם
תרצה היא נורא, אינה מסוגלת עוד להרגיש אהבה.