הילד והינשוף עמדו ליד העץ הגדול ושוחחו. "למה יש רק עץ אחד
במדבר הזה?" שאל הילד את הינשוף."כנראה בגלל שזה מדבר" ענה
הינשוף בעצב. הם המשיכו ללכת. לפתע החליק הילד ונפל על הארץ.
הוא נחבל ויבב. "על תבכה ילדי, בין כה וכה היית מחליק גם אם
היית הולך עוד חמש מטר. גם שם יש אבן." הילד תפס בצווארו של
הינשוף, והכה בו מכות נמרצות, אחר נשך בו בעוצמה. זאת הייתה
הסיבה שהילד הלך עם הינשוף. הוריו של הילד לא יכלו להתמודד
עמו. הם לקחו אותו לפסיכיאטרים רבים, והילד המשיך בשלו. שוב
ושוב יצא הפסיכיאטר פצוע, וההורים היו צריכים למצוא מישהו אחר.
לבסוף זרקוהו לחצר.והילד מצא את הינשוף וכך החלו השניים לנדוד
בעולם. בכל פעם שהיה הילד נופל והוא היה מבשר לו על הסכנה
הקרבה, ניסה הילד להרוג אותו. השמיים הביטו בהם ,ולא ידעו מה
להגיד, גם להם לא היה פיתרון. הם המשיכו ללכת. למחרת קם הינשוף
מוקדם והביט סביב. כעת היה מרוצה. ושוב התחילו ללכת, לא ברור
לאן. ושוב, הילד היה מחליק ,ומכה את הינשוף עד זוב דם. כך חזר
המקרה שוב ושוב. הם המשיכו ללכת.  הינשוף חישב את הקץ לאחור.
הוא לא רצה לעשות את זה, אבל הילד לא השאיר לו ברירה. החליט
לשים לילד מלכודת שתלמדו כי עליו לשעות לאזהרותיו. במרחק כמה
מטרים מהם, עמד בור זפת גדול.עוד חשב הינשוף לסגת. אמר לעצמו:"
עוד ילמד הילד הקטן" באמת אהב את הילד.כבר חשב ללכת כש... הילד
הלך עם הינשוף עוד כמה מטרים ונפל לתוך בור הגדול. הוא נפל,
ראשו כלפי מטה. הנפילה לא הלכה כמו שהינשוף תכנן.הילד נפל
פנימה בעצמה, צווארו מתעקם על דפנות הבור. כעת היה מוטל בבור
לא רוח חיים. עיניו הריקות מאישונים מטילות בינשוף מבט מאשים.
הינשוף המבוהל חג שוב ושוב סביב הבור. הוא לא ידע לאן להביא את
עצמו. הוא באמת הצטער. כעת החל הילד לטפס על דפנות הבור. הוא
טיפס מהר מהר, מתקרב אל הקרקע. הינשוף הבין:" במדבר , כאן אין
מתים". הילד טיפס וכעת קרב אל הינשוף מהר. הוא קרב אצל אזנו
ולחש לו:"לא הצלחת במשימה כל כך". ואז שם ידו עליו ואמר
לו:"בוא, ינשוף טוב,יש לנו עוד הרבה ללכת, ולי יש עוד הרבה
בורות לפול אליהם."