יונתן דראל / הכאב הגדול |
היא הילדה שחרטה בליבי אכזבה
היא חרטה בליבי אושר ושמחה
אבל כאב פחד וחיים של אימה
היא מתחבאת בצללים עם ליבה
האפל וליבי התהור, מתמלא צל ושחור
ובמבט איטי לעיינה הכחולות מגלה
שהם בעצם שחורות
וידיה ההענוגות בדם מתמלאות
ואני נעמד מוכן לקרב הגדול
שיכריע במערכה בין האור
לאפלה בין השמחה לדממה
בין התקומה למיתה
אבל במבט חוזר לאחור
אני רואה את עיינה מלאות
השחור ואני נוטש את המערכה
ונלקח היישר לאפלה בליבי
שנהפך שחור איני מוצא את האור
ועייני הכחולות לאט לאט הופכות
שחור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|