גיל אלף / שקיעה |
בוהה אל תוך שמיים אדומים,
תוהה מדוע וכיצד
דברים אינם מה שנראים.
בשעת שתיקה אנו ביחד יושבים
פנים אל מול פנים,
ופנייך מאירות לי,
אך איני יודע מה בפנים.
איש לא אמר לי שעיניים משקרות,
אך שלך, הן נראו כה אמיתיות.
לאבדך היה הפחד
הגדול בפחדי,
עת השמש לי בורחת,
משאירה ירח קר מעלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|