ההחלטה לבקר זקנה נולדה אצלי כשנסעתי בקו 405 מחיפה לאשדוד ,יש
לי סבא וסבתא כך שזה לא איזה חסך שאני מנסה למלא פשוט נראה לי
שזה בריא בשבילי בשלב הזה של החיים לבלות שעה שעתיים בביתה של
איזה קשישונת שאני לא מכיר,אני אוכל ללמוד על עצמי הרבה כאיש
שיחה וכאדם בכלל.

איפה אני מוצא עכשיו זקנה?בבית אבות כולם מתוכנתים כמו
רובוטים,אז איפה עוד מסתובבות זקנות?-קופת חולים כללית רח'
וויצמן פינת הכובשים.אני יושב כבר חצי שעה על ספסל חום בפתח
חדרה של דר' פישלבאום עושה אודישן לזקנות ותאמינו לי שזה
קשה,זה לא שאין זקנות המקום שורץ זקנות מכל הסוגים ,זה כמו
סופרמרקט של זקנות,אבל יש בעיות -יש הרבה שלא יודעות עברית
,והאידיש שלי די בקנטים ,יש גם נשואות שזה הדבר האחרון שאני
צריך -איזה זקן גוסס שיתקע לנו באמצע ,לחלק מהן יש שומות
ענקיות על הפנים ומי שמכיר אותי יודע ששומות זה מבחינתי קו
אדום ,אני יש לי תיאוריה ששומות גדולות זה משהו שהנאצים השתילו
באנשים וזה גדל כל הזמן ,תבדקו בתמונות לפני הנאצים אין לאף
אחד שומה.

 פתאום היא נכנסה וכאילו כל האויר בחדר נשאב לתוך הנקודה בה
היא עמדה,היה לה מקל הליכה מברזל שהיא החזיקה בו כאילו זה הדבר
האחרון שמשאיר אותה בחיים ,כל צעד שהיא עשתה לווה במאמץ עילאי
של כל שרירי גופה כמו איזה ספורטאי שמראים בסלואו מוושן ,את
רוב הפרצוף שלה כיסו משקפיים שחורים  ענקיים ,עור פניה נשאב
לתוך פה נטול שיניים,כולה הייתה קמטים כל כך עמוקים עד שהצטבר
בהם אבק אפור.

אלוהים רצה והילד המשתעל שישב לידי נכנס עם אבא שלו לרופא
וטראח ,הגברת התיישבה לידי ,לא נעים לספר אבל כמעט עמד לי ."מה
שלומך גברת..." נתתי לה להשלים את שמה "פיינמן שרה פיינמן
,שלומי לא כל כך טוב אני בן אדם חולה יש לי לב חלש ,והכליות
שלי..."וככה שרה התחילה לזיין ת'שכל על כל מה שגמור בגוף שלה
ואני הסתכלתי על הזיפים האפורים בשפם שלה ועל הורידים הסגולים
אדומים בידיים שלה וחשבתי כמה צבעים יש בבנד'ם הזה.

מפה לשם מצאתי את עצמי בבית שלה -רהיטים מעץ ,תמונות שחור לבן
וההיא לא סותמת את הפה "זה הלך בשואה,זה נפצע במלחמה,ההוא לא
דיבר אליה יפה וכו' .סיפרתי לה קצת על עצמי - הסתבר שהיא מאוד
מתעניינת בהתקנת מערכות גלאי עשן וככה העברנו שתי פגישות .

בפגישה ברביעית היא תפסה את היד שלי מעל השולחן הקטן עם התה
והעוגיות שהיא תמיד הגישה ,תקעה בי את העיניים האפורות
והדומעות שלה ואמרה "אתה בחור נפלא -הפכת לחבר שלי בלי
אינטרסים ,בלי ייסורי מצפון על קרבה משפחתית ,בלי שאתה עובד
סוציאלי או אחות ואני חושבת שמגיע לך לדעת את האמת !" גם אני
חשבתי שמגיע לי ונתתי לה להמשיך ,היא נאנחה ואמרה "מה שאתה
עומד לגלות זה סוד גדול ואסור לך לספר אותו לאף אחד -אין דבר
כזה זקנות ,כל אלו שאתה חושב שהן זקנות זה בעצם הזרוע המבצעית
של החברה להגנת הטבע ,המטרה שלנו היא להאט את החיים בעיר-לחצות
לאט את הכביש,להתקע שעות בתור בבנק ,בקופ"ח ובדואר ,ללכת לאט
לפני אנשים במקומות צרים, בקיצור לעכב את התפשטות האספלט
והבניינים אל אזורי הנוי והחן של הצמחיה והנחלים" ואיך שהיא
מדברת דחפה גברת פיינמן את שתי כפות הידיים שלה לתוך פיה הנפול
והורידה את התחפושת של הזקנה שמתחתיה עמד גבר משופם עם מפרצים
בשיער וחולצה סגולה של החברה להגנת הטבע עם הסמל הזה של הפרח
שנראה כמו זין, שאמר  "שלום אני עומר"  .

בכל מקרה אחרי דיבורים ושכנועים הצטרפתי לחברה וככה ביום יום
אני צולע לי בקופח"ים או מזיין ת'שכל למוכרים בסופר על איזה
חבילה של פתי-בר ובסופי שבוע אני מוריד את התחפושת ונוסע בגי'פ
לסמן שבילים ברמת הגולן.