פרח שקטפתי בשדות הכפר
הגלובאלי.
אני מתעוררת בבוקר ומביטה בו
בעיני ינשוף מסונוור.
"כל זה אינו שלי" אמר נתן זך,
"אני מתבונן בו בתמהון".
אני מושיטה את ידי
"של מי איפוא, כל זה?"
אבל לא מוצאת בתוכי תמהון.
הוא איננו שם,
מהלילה הראשון
בו התחברו גלגלי דמיוני
עם גלגלי המציאות
והדבר הנכון התרחש
בטעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.