[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מורן רווה
/
דברי הימים ההם

שני צלצולים בפעמון הדלת כרגיל. רק לגמרי אחרת.
שעתיים לפני כן צלצלתי אליו. "תהיה בערב בבית, אני באה לקחת את
הדברים שלי בחזרה".
"אין בעיה", הוא ענה באדישות אופיינית, "תהיי פה בשמונה?"
הוא פתח את הדלת, נוטף מים ממקלחת קיצית. פתח והסתובב. הושטתי
יד לנגב אגל מים שזחל לאיטו על עמוד השדרה, כשהוא אמר: "כל
הדברים שלך בחדר".
פתחתי את דלת חדר השינה ומולי היו מונחים בסדר מופתי כל הדברים
שלי.
הכל היה על המיטה. אחד אחרי השני. לפי הסדר. כל הדברים שלי:
"טוב לי אתך"
"אני שמחה שהגורל הפגיש בינינו"
"איפה היית כל חיי"
"אתה הכי מתוק בעולם"
"אני אוהבת אותך"
"אני מתגעגעת אליך"
"אני רוצה שנגור ביחד"
"אני רוצה שנתחתן"
"אני רוצה שתהיה האב של ילדיי"
"אני צריכה קצת יותר מרחב"
"אני רוצה לחשוב"
"אני רוצה קצת הפסקה"
"אני לא מאושרת"
"אני רוצה שניפרד"
"אני עוזבת"
לקחתי את כולם חזרה. בלעתי אחד אחד.
"לקחת הכל?", הוא שאל.
"לקחתי. הלכתי. ביי".
במדרגות ירדתי בטירוף. הבטן היתה מלאה. כשהגעתי לכניסה, בלעתי
את השם שלי מתיבת הדואר. הרגשתי צורך להוציא. שתי אצבעות לתוך
הגרון. הוצאתי את כל הדברים. מתחת למרפסת שלו. ממילא הם לשימוש
חד פעמי.
שיט, שכחתי את החזייה החדשה שלי שם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סקס מוכר





המוכרת


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/99 18:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורן רווה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה