טרקתי את הטלפון, עצרתי את הנשימה לכמה רגעים. ישבתי לרגע על
המיטה, הרגשה שאני מטרה שנמצאת בתוך כלוב ויורים בי חץ ועוד חץ
עד שאני אמות. לא מוות פיזי, מוות מנטלי שיגרום לי להיפרד
מהחיים.
לא ידעתי מה לעשות, הרגשה כ"כ כואבת. הבן-אדם שאהבתי במשך 4
שנים ועדיין ממשיך לאהוב, פוגע בי הכי עמוק שאפשר. לא נותר לי
הרבה מה לעשות חוץ מלספוג כל דבר. אי אפשר לברוח. אני הטעות
הכי גדולה שלה, אני מטומטם, אני צריך לעוף לה מהחיים, אני זבל
אנושי ובזבוז זמן שלה. דווקא לא בגדתי בה, לא פגעתי בה, פשוט
אמרתי לה שאני אוהב אותה ומתגעגע וזו התגובה.
כבר אמרתי למישהו פעם שאהבה תמיד תשאר אהבה. אבל יש אהבה ויש
שנאה שנובעת מאהבה. היא שונאת אותי. הסתכלתי סביבי, מסתכל מבעד
לדמעות. קמתי והלכתי למרפסת. בלי שום סיבה התיישבתי על המעקה
מסתכל לכיוון השקיעה. החיים היו טובים פעם. איך ילדה אחת יכולה
לשנות את השקפת החיים של בן-אדם על החיים. עצמתי עיניים.
לקחתי ספר של אוריגמי ולמדתי אותו. קיפלתי מלא ניירות, רובם
היו כדורי שלג שהשלחתי לפח, כי לפני שהפכתי אותם לכדור שלג, הם
היו אמורים להיות צפרדע, סירה, ג'ירפה, פינגווין או סתם לב,
אבל זה פשוט לא הלך טוב, אז... סוף של כל מה שלא הולך טוב
להגיע לפח. במקרה שלי, בתור כדור שלג.
נסעתי אליה הביתה עם אוריגמי של צפרדע. על הצפרדע כתבתי את
האות "איי" (לא A אלא I) ושמתי לה בכניסה לבית עם פתק שזה
מיועד לה ושמאוד חשוב שהיא תשמור את הצפרדע. היא לא יודעת ממי
זה.
ככה שלחתי לה עוד חמש צורות בקיפולי נייר. על כל אוריגמי
שעשיתי, כתבתי אות באנגלית. ככה שלבסוף יצא I LOVE U! קיטשי
וסימלי. בדיוק מה שרציתי להגיד לה. באוריגמי האחרון שהבאתי לה
(דב) בפתק כתבתי לה סיפור שאומר לה איך להעמיד את האוריגמי
משמאל לימין. איזה חיה לאיזה כיוון. כתבתי את זה בצורה סיפורית
כזו... סיפור די חמוד. ואם היא העמידה את זה כמו שצריך אז היא
היתה אמורה לקבל איי לאב יו!
זה מאוד מדהים כמה שזה עזר. היא ישר ידעה שזה אני והתקשרה אלי.
דיברנו והיא החליטה להיפגש. נפגשנו והיא היתה כזו חייכנית כל
הערב, וליטפה לי את הפרצוף במגע הרך והנעים הזה שרק לה יש.
זה נמשך כחודש כל העסק. חודש שלי יציאות. ממש כאילו רק הכרתי
אותה. התחלנו הכל מההתחלה. היה כיף, היה מדהים, החיים שלי
התחילו לחזור למסלול והיה הרבה יותר נעים בלב. הרבה יותר שקט.
לא חשבתי שזה יחזור למצב כזה. זה אפילו היה קל מדי בשביל להיות
אמיתי. היא ממש שנאה אותי אז. איך רעיון קיטשי ודבילי כזה יכול
להחזיר אותה אלי כל כך בקלות וכ"כ מהר? משהו כאן מסריח.
טריקת דלת נשמעה. פתחתי את העניים בבהלה. הלב שלי פעם מהר.
משהו לא בסדר. באתי לקום מהמיטה כדי לבדוק מי טרק את הדלת אבל
ברגע האחרון הבנתי שאני יושב על המעקה במרפסת, ומה שיש מתחתי
זה נפילה מאוד קצרה אבל כואבת. מאחורי היא באה. חשבתי שכדי
להשלים. או שאולי לא הכל חלום וסתם אני מוצא את עצמי סוגר
מעגל.
פקחתי שוב עיניים ומצאתי את עצמי בסצינה מפחידה מהסרטים:
השערים הענקיים האלה בכניסה לגן עדן עם המלאך שבודק כמה דברים
טובים ורעים עשיתי במהלך חיי. הוא הסתכל עלי במבט של רחמים
כאשר המאזניים הראו כמה דברים רעים עשיתי לעומת הטובים. אני
אפילו לא סגור על מה שקרה לי וכבר להגיע לגהנום? הרגע יצאתי
מאחד.
בצורה ממש מוזרה, הוא פתח את השערים לגן-עדן. התחלתי לצעוד
לכיוון גן העדן כאשר מאחורי אני שומע אותו ממלמל משהו "לא בחור
רע, גם לא הכי טוב, אבל להידחף מהמרפסת בגלל אהבה...?"
