|
אתה חי עם קמצוץ של תקווה
שעוד יגיע הטעם שלו חיכית
כשבאופק עוד נמצאת האהבה
שאת אהובתך הרחיקה
אבל ככל שאתה מתקרב היא מתרחקת
לאט לאט , את הכל מוחקת
גשם של ייאוש מציף את כל שדותייך
ושמש לא מאירה על זיו פניך
משמעות כבר איבדה משמעותה
ונשארת עכשיו רק אתה
ממשיך לפסוע אל האופק
מרגיש חזק את הדופק
שם יד על הלב ושומע אותה צורחת
כאילו נמצאת קרוב
רואה אותה, את עיניה פוקחת
מגלה שאין איש לאהוב
חיי אשליות מתנפצים בלי הכר
והפחד משתלט על חייך
ניסית למצוא אותה, אך הזמן מאחר
היא נשארה מאחורייך
ומתי כבר תבין שרוחות לא מדברות
וזכרונות אפשר רק לקבור
תקטוף לה פרחים , ותן קצת לאחרות
תשאיר את הכל מאחור |
|
|
וישכב חרגול
דואב על הקרקע
ויטמון ראשו
ומחושיו בחול,
ותבוא אליו
ניצן, חברתו
הגוצה והמכוערת.
ותאמר לו: אין
מערכת היחסים
שלנו כתמול
שלשום, אני
עוזבת לטובת
בלגי שפגשתי
באינטרנט
ויצהל חרגול
ויירפאו כל
מכאוביו באחת
ויתפלל לזה
שמאשר: ברוך אתה
המוציא סלוגנים
מן הארץ, וכמו
כן המלוה לי
חמישים שקלים
כסף, להחזרה עד
סוף החודש ללא
ריבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.