השיר המקורי הוא כמובן של ביאליק, שיניתי קצת את המשמעות
והמילים.
כולם נשא הרוח, כולם סחף האור,
את, חדשה, את חייהם הרננת.
ואני, גוזל רך, נשתכחתי מלב מוכר,
תחת כנפי אחרות.
בדד, בדד נשארתי, ואת, את אינך לבד,
כנף ליבי אשר שברת בגופי רעד.
ידע ליבי את ליבך, חרד לבך עלי,
על יחידתי, על עבדך.
חרש בכית עלי, והתרפקת,
על אחרים, על קודמים לי, ועל מאוחרים.
חרש בוכה אני כעת על אהבה,
שלא תהיה עוד לעולם.
כולם נשא הרוח, כולם סחף האור,
ואותר לבדי, לבדי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.