למה אתה מדבר במבטא סקוטי?
יש לי איש סקוטי קטן בראש.
סליחה?
מדי פעם אני שומע קולות בראש. לא קולות מפחידים שאומרים לי
להרוג אנשים או משהו כזה, לפחות לא בדרך כלל. ככה זה אצל כולם,
לא?
אני לא יודע אם אצל כולם...
אצל כל הסופרים, אני מתכוון. כאילו, איך אפשר לכתוב דיאלוג אם
אתה לא מצטט שני אנשים שיושבים בתוך הראש שלך?
א... נדמה לי שאפשר לדמיין...
גם אצלי זה הכל בדמיון, אבל חשוב לזכור שדמיון זה כל מה שאנחנו
בוחרים לא לקרוא לו מציאות. דברים לא מציאותיים כאלה, שבנאדם
יושב בחדר חשוך, אצבעותיו נאבקות עם המקלדת, מוחו קודח ומתאמץ
למצוא סופרלטיבים פנטסטיים, מטאפורות שזורות בחוטים אדומים,
כדי שיוכל לאחות קרעי תמונות שהוא רואה במוחו.
אתה משתמש במקלדת?
אני לא, הוא כן.
מי, הסקוטי?
לא, ההוא שכותב. אני אישית תמיד העדפתי לדבר מאשר לכתוב, זה
הרבה יותר זורם. הייתי קונה טייפ מנהלים, רק שאין כאן שום חנות
אלקטרוניקה באזור, אז אני נאלץ להתמודד עם הזיכרון הקלוקל
שלו.
אתה מספר לי? לפני יומיים התחלתי לגעור בו על איזה שטות שהוא
עשה, ואז פתאום שנינו שכחנו על מה אנחנו מדברים.
אני זוכר, צעקת עליו שיפסיק להשתמש בסמים.
כן, אבל כולנו יודעים שהוא היה ככה גם קודם.
אתה צודק, גם בתור ילד הוא לא היה ממוקד, מדובב צעצועים להעריץ
אותו כמו אל.
אל תלכלך, אני התחלתי מבובה.
באמת? מה היית?
ברווז.
וואלה, אני הייתי תנין.
אתה התנין מאז?
מאז. גם אז הוא לא היה מצליח לישון בלילות.
כן, אני זוכר. היינו שוכבים כל הבובות איתו מתחת לפוך ומחכים
שהוא יתעייף כבר.
אתה יכול להאשים אותו? איך אפשר להירדם בשמונה בערב?
ההורים פשוט היו מתעייפים ושולחים אותו לחושך.
ובסוף הוא ישלח אותם לאיזה בית אבות ממשלתי. the circle of
life.
גם בתור תנין היית ציני.
גם בתור ברווז היית אידיוט. אני הולך לעשן.
אני בא.
אז על מה דיברנו?
מה זה משנה? בוא נדבר על משהו אחר.
על מה למשל?
לא יודע, אפשר לדבר על דברים כואבים, אבל הוא לא אוהב את זה.
מה כל כך מעניין בדברים הכואבים?
הם הדברים הכי מעניינים, לא?
כל הזמן חשבתי שמבין שנינו אני זה שהורס לו את החיים, אבל אני
מתחיל לחשוב שזה אתה.
זה משנה? סך הכל כל זה קורה בתוך הראש שלו. חלוקת התפקידים בין
הדמויות לא רלבנטית.
תפסיק, אתה עושה לו כאב ראש, אל תדבר ככה לידו.
הוא חי בכלל? הוא לא מגיב.
הוא עסוק בלהקליד. חוץ מזה, אין לו אישיות משל עצמו.
אתה חושב שזאת בעיה?
השאלה אם הוא חושב שזו בעיה, ונראה לי שהוא עדיין לא החליט.
הוא עוד צעיר.
ואתה בן כמה?
49, ברווזים מזדקנים מהר.
גם תנינים. מי יודע, אולי יום אחד נשאיר אותו לבד.
אולי. אולי הוא יהפוך לצמח.
אולי. אולי הוא יהפוך לבן אדם.
אי אפשר לדעת.
הוא מתעייף.
אז שיפסיק לכתוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.