העולם נראה לי נבוב מתמיד , ריק וטיפש
אנשים הולכים ברחוב חצי מתים
מחייכים כאילו נתפס להם השריר
מתכופפים חושפים חריצים
שעירים ומכוערים

סטודנטים מסתובבים, מחפשים בספרים
כותבים בעטים מילים של אחרים
מגיעים לתיאוריות שהיו ונטחנו
שום דבר מכלום

השנאה בולטת מתמיד
מאיימת לבלוע גם אותי
והנקמה גם באהובים, נראית לי
מתוקה מתמיד  - בדיוק עכשיו
הכל מת באביב
יחד עם אבא שלי
מיטתו הריקה, חיוכו החסר
נשיקותיו ושערו המלא בריח
ריח של אבא


נובמבר 99